מצטער, אבל כשראיתי את זה לא יכולתי להתאפק מלהכניס ראשי אל מדמנת הפוליטיקה הישראלית..

הבה ננתח את הטקסט המוזכר לעיל :
"מקורבי נתניהו" - כמובן, המנהיג הגדול אינו מסוגל לדבר בעצמו, הוא צריך "מקורבים" עלומי שם.
"הוא גילה מנהיגות כשנעדר מההצבעה" - Que? מנסים בעצם להגיד שבזכות חוסר עמוד שדרה וחוסר יכולת להחליט או לעמוד מאחורי החלטותיו (משהו שידענו על ביביהו מימים ימימה) זה "גילוי מנהיגות"? אז מה זה "גילוי חוסר מנהיגות?" לעמוד על דעתך איתן ולהצהיר עליה בריש גלי, או לפחות לא להחליף אותה עשרים פעמים בשלושה חודשים?
"שר האוצר גילה מנהיגות ולא נכנע ללחצים ולאיומים" - איומים? לחצים? יש חוק מאוד פשוט, שאומר שברגע שעברה החלטה בממשלה, ואותה החלטה עוברת להצבעה במליאת הכנסת, על הממשלה לתמוך בהחלטה פה אחד. שר שמצביע נגד החלטת ממשלה בכנסת דינו פיטורין. זו אינה "דיקטטורה" אלא אמצעי סדר הגיוני ותקין. אז בעצם, מה שאומרים כאן, שגם אחרי שביביהו הבין (בסוף הפורפרת של כן תומך-לא תומך-אולי תומך) כי הוא לא יכול להצביע נגד, חשוב לו יותר לשמור על כסאו בממשלה מאשר להראות את דעתו האמיתית. אפילו להמנע בכנסת, כפי שמתיר לו החוק, הוא לא מעיז, אלא בורח כאחרון השפנים (מעניין אם הוא התחבא בשירותים של הלשכה, או שאולי הלך למזנון הכנסת להוריד איזה שניצל).
"נתניהו נהג בדיוק כפי שאמר לפני שבועיים כי הוא יעדר מן ההצבעה בה הוא רואה הצבעה מצפונית מהמעלה הראשונה" (!!) - רגע רגע רגע - הוא רואה זאת כהצבעה מצפונית, וכאות למצפונו הוא בורח מהמליאה כדי שלא יצטרך להצביע כלל? יאכל את העוגה (יגיד "שהוא היה נגד") וגם ישאיר אותה שלמה (לא ייבעטו אותו מהממשלה)? אז מה בעצם הוא מוכיח, אם ההצבעה היא דבר מצפוני מהמעלה הראשונה והוא מתחמק, זה אומר, אולי שאין לביביהו מצפון?
לא.. לא יכול להיות.