שבדיה אמנם אינה משופעת בפירות וירקות "טבעיים", אך יש דבר אחד שבו המבחר ב-Country Side השבדי הוא, ללא ספק, גדול ומשובח - תותי בר מסוגים שונים.

ישנם כמה עשרות סוגים, מדברים מוכרים כמו אוכמניות וחמוציות ותותי שדה (שהם פירות קיץ בשבדיה, באופן הגיוני למדי), ועד דברים שהישראלי הממוצע מעולם לא נתקל בהם, כגון Hallon, כגון Smultron (החביבים עלי במיוחד-  טעימים ביותר!), והחביב עלי ביותר - Hjortron (או באנגלית - Cloud Berries) אותם אוספים בכמויות ענקיות ואוכלים טריים, או שמכינים ריבה נפלאה, שמשמשת, ביחד עם קצפת, כתוספת נפלאה ל-Våfflor.

השנה, כך מסתבר מהכתבה שמתפרסמת היום ב-DN, ישנן כמויות גדולות במיוחד של Hjortron (שגדל בעיקר בצפון שבדיה), ומדברים על כך שמאות טונות נקטפות בשנה (לעומת כ-20,000 טון אוכמניות שנקטפות, לשם ההשוואה). הסיבה העיקרית לכך שיחסית מעט נקטפים, היא שקשה יותר למצוא אותם בסבך היערות השבדי מאשר את האוכמניות, וכן ששטחי הגידול שלהם קטנים יותר, וזמן ההבשלה קצר יותר.

הכתבה קצת מראה גם את אחת הבעיות שמטרידות את השבדים בעניין הזה - העובדה שסוחרי התותים מתלוננים על המחירים הנמוכים מדי (בעקבות השפע), ועל אלפי הזרים שמגיעים ממדינות אחרות וקוטפים חלק ניכר מהתותים "לעצמם", לשימוש אישי או למכירה.

לא יודע למה, אבל כתבות מהסוג הזה מצליחות להבהיר לי עד כמה החיים כאן שונים מהחיים בארץ.