אתמול היינו, הבלונדה ואני (ושאר משפחתה מצד אמה) בחתונה השנייה (מתוך 4) שלנו הקיץ (למעשה, מסיבת חתונה, החתונה עצמה היתה אירוע קטן וצנוע של הבן דוד, אשתו וכמה חברים קרובים על ספינה לפני כחצי שנה).

הפעם, מדובר בבן דוד של הבלונדה, בחור בן 35 ויקירת ליבו, אותה פגש במקום עבודתם המשותף. מסתבר גם, שהבחור בהחלט יודע לבחור משפחות - משפחת הכלה היא בעלי Vete Katten, המאפייה/קונדיטוריה של שטוקהולם - מוסד שכל אחד שגר בשטוקהולם מעל לתקופה מסויימת, וכל ילד שטוקהולמי ממוצע חולם על עוגותיהם, מאפיהם וסנדביצ'יהם.

כמובן, שבכל מפגש עמם בעבר, היא היתה מגיעה עם שי - עוגה או שתיים מהקונדיטוריה (למרות שהכלה עצמה, כפי שנאמר, לא עובדת שם). תענוג כל פעם מחדש.

ובכן, כיאה למשפחה שטוקהולמית ותיקה ומכובדת, יש למשפחת הכלה אי פרטי בארכיפלגו של שטוקהולם. כן, אי שכזה, בשטח של כשני דונם, כשעליו מספנה ומעגן קטנים ופרטיים, בית מגורים גדול ונחמד ועוד כמה "מבני שירות" וקוטג'ים קטנים לאורחים.

האורחים כולם הגיעו (מי שלא בא ביאכטה פרטית, לפחות) באמצעות "מעבורת שירות" מהיבשה, וכך נראה לו האי בזמן שהגענו:

ברציף המעגן הקטן התקבלנו עם כוסות שמפניה וחיוכים, תוך חיבוקים חמים מהבן דוד, אשתו ובני המשפחה.

זו היה אות הפתיחה ל-7 (!) שעות על האי, בהן אכלנו (ברבקיו, והרבה, כמו שאפשר לראות בתמונה המצורפת וכמובן - בשבדיה כמו בשבדיה, היה העניין בשירות עצמי), שתינו (חביות בירה, בקבוקי יין בלי סוף וכו') וכמובן - בסוף הארוחה - מבחר עוגות עשיר ומוצלח מהקונדיטוריה המשפחתית.

אפילו מזג האוויר, שהבטיח להיות סוער וגשום, הצליח להפתיע לטובה והגשם התחיל רק אחרי שחזרנו מהאי, בערך בשעה עשר וחצי בלילה.

אין ספק, חוויה נחמדה מאוד (ולהבדיל, החתונה הבאה שיש לנו בתור, בעוד שבועיים, גם היא תהיה על אי, אבל לא פרטי, ובחוף המערבי של שבדיה).