טוב, יריב ביקש כל כך יפה, אז איך אפשר לסרב?

למה "חיי עם הבלונדה בצפון הרחוק"?
טוב, אני לא באמת צריך להסביר את זה, נכון?
הבלונדה, ארוסתי, אשתי לעתיד, אותה הכרתי לפני שבע וחצי שנים, היא הכוכבת הבלתי מעורערת של הבלוג הזה (שאמנם מתאר את חיי, אבל מכיוון שאני כאן בגללה, אז הם בעצם סובבים בעיקר סביבה, לא? ;-) ).

צפון הרחוק - ובכן, שבדיה בהחלט נמצאת, בכל קנה מידה אפשרי, בצפון. אמנם אפשר להגיע עוד יותר צפונה (די הרבה אפילו, יש עוד 1500 ק"מ של שבדיה מצפון לשטוקהולם, עיר מגוריי, ומעל זה יש עוד כמה מאות קילומטרים עד לקוטב הצפוני), אבל עדיין, ביחס לכל קנה מידה ישראלי, שבדיה בהחלט נמצאת בצפון הרחוק.

למה "פורד פרקפט"?
מאז ומתמיד הייתי חובב גדול של פנטזיה ומד"ב. אחד הספרים הראשונים שקראתי במד"ב ה"קלאסי", ושאני זוכר אותו כספר הראשון שבאמת השפיע עלי מהרבה בחינות, היה מדריך הטרמפיסט לגלקסיה (וכמובן, ארבעת המשכיו, למרות שמבחינתי רק שלושת הראשונים באמת מוצלחים). 

הציניות, השנינות, הביקורת החברתית והעולם המטורף עד הביזארי כל כך קסם לי ולימד אותי כה הרבה, שתמיד ראיתי בספר הזה את "כרטיס הכניסה" שלי לעולם ה"אמיתי".

מתוך הספר - דמותו של פורד היתה האהודה עלי ביותר - דווקא בגלל שהוא דמות משנית, ועם זאת כה חשובה למהלך הסיפור. הוא מהווה את "האמצע", החיבור בין כל הדמויות. הוא אינו פרנואידי וחסר אונים כארתור דנט, ועם זאת לא מטורף לחלוטין כזאפוד. הוא הדבק שמחזיק את הדמויות בסיפור ביחד, ומהווה את קול השפיות (היחסית) בסיפור. ככזה, תמיד התחברתי אליו יותר מאשר אל כל דמות אחרת ביקום של "המדריך".