בשיחה שערכתי היום עם קולגה לשעבר מדרום אפריקה, התברר לי איך פספסתי את ההזדמנות להיות מליונר ללא מאמץ.
כשגרתי בדרום אפריקה, עד לפני כשלוש שנים וקצת, מחירי הבתים היו פשוט מגוחכים (בפחות מחמישים אלף דולר היה אפשר לקנות דירת 4 חדרים + גינה גדולה עם בריכת שחייה פרטית בקומפלקס יוקרתי באיזור הטוב ביותר של יוהנסבורג. במאתיים אלף דולר אפשר היה לקנות בית חלומות עם דונמים של גינה, בריכת שחייה ענקית, מגרש טניס פרטי ובית שנראה כמו משהו שיכול לאכלס את משפחת קרינגטון).
אני בהחלט השתעשתי באפשרות לקנות בית או שניים, ולו רק לאור העובדה שמחירי השכירות היו חסרי פרופרציה לחלוטין למחיר הנכסים, ואיפשרו כיסוי מלא של מחיר הנכס תוך שנים בודדות בלבד.

בסופו של דבר ירדתי מהרעיון. "זה הרפתקני מידי לגילי הצעיר", אמרתי לעצמי.

בכל מקרה, בחזרה לשיחה עם החבר - מסתבר שמחירי הבתים בדרום אפריקה בכלל ובאיזור יוהנסבורג בפרט עלו בצורה מטאורית בשנתיים האחרונות, ואותו בית שיכולתי לקנות במאתיים אלף דולר, יעלה היום שש מאות אלף דולר. אותה דירת פאר בחמישים אלף דולר תעלה היום יותר ממאה וחמישים אלף דולר.

עדיין מחירים נמוכים יחסית (במיוחד לאור העובדה שמדובר בבתים שנמצאים באיזורים היקרים והיוקרתיים ביותר, ולא בשכונות שכוחות אל), אבל לו רק הייתי מעז, היום היו לי כמה מאות אלפי דולרים יותר בבנק.

Oh well, You snooze You Lose, כמו שנאמר.