חברי ר', המעצב הגרפי, עובד בחברת עיצוב שעשתה, בין השאר, את עיצוב הכרטיסים לפסטיבל הקולנוע הבינלאומי של שטוקהולם שייפתח שוב, בפעם ה-16, ביום רביעי הקרוב.

אי לכך ובהתאם לזאת, קיבלה חברתו הקרנה ייעודית ובלבדית לאחד מסרטי הפסטיבל באחד מבתי הקולנוע היפים בשטוקהולם - SF Skandia (בו מעולם לא הייתי, אבל בהחלט התרשמתי לחיוב מבפנים), בהקרנה מוקדמת.

אנשי החברה הורשו להזמין פחות או יותר את מי שהם רוצים, כך שיצא שגם אני והבלונדה הוזמנו (הבלונדה במשמרת לילה, כרגיל). עוד הרבה אנשים היו שם, והרבה בחורות יפות מאוד (מי שאמר כי צריך "להיות בברנז'ה כדי למצוא הרבה בחורות יפות - צדק).

אחרי שעשינו קצת Socializing בחוץ (יצא לי אפילו לפגוש עוד ישראלי חדש, שנראה בעל פוטנציאל ,ביחד עם חברתו המתוקה, להרחיב את מעגל החברים שהמצתמצם לו אחרי עזיבתם של רוית ודימה) נכנסו לאולם.

בדיקת שמות (עכשיו אני באמת מרגיש כמו סלבריטי ;-) ) ויאללה.. להנאות הקטנות.

אז מה היה? חוץ מדוכן נקניקיות, דוכן ממתקים (בחינם, כמובן, סלבריטי או לא?), בירה ומיצים היינו מוכנים לסרט עצמו.

מצויידים כראוי (היה לי בהחלט הספק מרשים, לשתות שתי בירות ונקניקיה בעשר דקות שהיו לנו, האמת שדי נדהמנו שבתור קבוצה עם כל כך הרבה ישראלים, לא רק שלא נדחפנו בתור אלא נכנסנו אחרונים) הלכנו לאולם עצמו.

אחרי introduction קצת של כמה מאנשי החברה (כולל תרגיל משעשע ביותר של אחד מהם, אשר אמר לכולם לחפש נייר מתחת לכיסא בו יהיה כתוב לזוכה אחד מאושר שהוא זכה בוולבו S60 חדשה, רק כדי לספר לכולם, אחרי 2 דקות של חיפושים תזזיתיים, שהוא עובד עליהם) הוקרן הסרט.

לסרט קוראים Festival, והוא סרט כאילו דוקומנטרי וגם עלילתי על פסטיבל התרבות של אדינבורו בסקוטלנד.

מה יש להגיד על הסרט? מוזר, מצחיק, ביזארי ועוד קצת מוזר לסיום, כאשר רוב הכוכבים מדברים בו עם מבטא סקוטי מובהק שהיה אתגר אמיתי להבין.

בהחלט מצדיק את מעמדו כסרט לפסטיבלים, ואם לא היתה מוזיקה מחוררת עורי תוף בתחילה ובסוף, אז בכלל היה נפלא (זה באמת היה משהו מזוויע - מעין שילוב של גירוד מתכת עם ציפורניים, סינטסייזר ובאסים חזקים).

חוויה תרבותית ביותר, אין ספק (ואפילו קיבלנו בחינם כרטיסי כניסה לפסטיבל, מה עוד אפשר לבקש?)