אתמול בלילה, אחרי ארוחת ערב דשינה (לכל חובבי ההמבורגרים, ואני לא מדבר על הקציצות המגעילות של מקפיכס/בורגר איכס ודומיו, אלא על הדבר האמיתי - בפעם הבאה שאתם בשטוקהולם אתם חייבים לאכול בפאב שנקרא The Doors), הדסנו לנו לכיוון קולנוע Skandia (אותו קולנוע בו היתה ההקרנה המיוחדת עליה כבר סיפרתי לכם).

המטרה היתה לראות את הסרט הראשון ברשימת הסרטים שלנו לפסטיבל, סרט דרום קוריאני בשם A Bittersweet Life.

הסרט התחיל מאוחר יחסית, 22:15, מה שאמר שלא נגיע הביתה לפני 1 או מאוחר יותר. לבלונדה זה בהחלט היווה אתגר לאור העובדה שיש לה היום עוד משמרת מופלאה של 24 שעות רצוף בחדר המיון, אבל ניחא.

טוב, בלי (עוד) בירבורים מיותרים - הסרט:

מדובר בסרט "נקמה" קוריאני, כמותו נוצרו רבים וטובים. כמו שכבר סיפרתי, הקולנוע הדרום קוריאני הוכיח עצמו, לפחות מכל הסרטים שראיתי עד היום, ככזה המסוגל לנפק סרטים מגוונים ביותר (אם מתייחסים לז'אנר ה"פעולה" בלבד) - מסרטים נוסחתיים בסגנון הוליוודי ללא שמץ של מקוריות או עניין מיוחד, פשוט סרט  אקשן הוליוודי בו לשם שינוי האסייאתיים הם ה"טובים" וכולם מדברים קוריאנית, ועד סרטים ביזאריים, ייחודיים ומעניינים כמו "טרילוגיית הנקמה" של צ'אן ווק פארק (שעכשיו מסתבר שהחליטו לעשות בארה"ב remake של הסרט. לא שממש ברור לי למה).

הסרט הנוכחי יושב לו במקום טוב באמצע - מצד אחד, אין כאן תיחכום מיותר - "מאבטח בכיר" במשפחת מאפיה דרום קוריאנית שמבצע טעות, עליה הוא משלם ביוקר, שורד את התשלום ויוצא למסע נקמה בכל אלו שעשו לו עוול (וכמו שאתם מדמיינים לעצמכם, יש לא מעט כאלו).

מצד שני - הסרט בנוי בצורה ייחודית ביותר - קשה קצת להסביר זאת במילים, אך למרות שקל למדי לצפות את העלילה, למרות (ואולי בגלל?) שאין כלל טוויסטים לא צפויים, עלילות משנה מורכבות או סתם התחכמויות תסריטאיות, הסרט נותן חוויה כמעט "נקייה" לחלוטין ומספקת עד מאוד.

וכמובן, כסרט אקשן יש צורך להתייחס לאספקט הזה גם כן - האקשן משובח ביותר. אין ספק שהקולנוע הדרום קוריאני התבגר והתפתח מאוד גם מהבחינה הזאת, ונותן חוויה גראפית ריאליסטית, מעניינת ומותחת הרבה יותר ממה שרגילים לראות בסרטי "Main Stream" מהז'אנר.

לסיכום - שווה בהחלט לראות, לא נראה לי שהסרט יגיע לקולנוע בארץ, אבל למצוא אותו ב-DVD בהחלט יעביר ערב בצורה מוצלחת.

ציון : 9 מעשר (למה רק 9? כי בכל זאת יש הרגשה קטנה של החמצה בסוף, דבר לא מוסבר שמצד אחד לא ממש משנה, ומצד שני מציק למדי שלא ניסו לפתור את התעלומה בסרט ופשוט התעלמו ממנה).