כשאתה מוצא את עצמך יושב בקונסרבטוריום ענקי, שכולל אורגן עצום ממדים, על הבמה תזמורת מלאה של

ארבעים אנשים בחליפות שרד (כולל אפילו שתי נגניות נבל שנראות בדיוק כמו שמדמיינים נשים שכאלה).

כשהמנצחים הם שילוב בין לאומי של ילדים שגילם לא עולה על 20.

כשמשמאלך יושבת החברה בת ה-19 של הבן של הקולגה הצ'כי שלך ומימינך אנגלי מזוקן וקטן, מורה לאנגלית שגר לו בעיר צ'כית נידחת ואוהב לספר לזרים את סיפורי חייו,

כשהחברה של אישתו של הקולגה מנסה לשדך לך את ביתה בת ה-18, ומנסה לסדר לך דייט איתה להצגת תיאטרון לערב הבא.

אתה יודע שהגעת למקום מוזר מאוד.

וזוהי רק טעימה.

סוף סוף בבית, מחר - הפוסט המלא על כל שלושת השבועות האחרונים.