ידוע שאין ממש בארץ "תרבות גידול חיות בית". לי באופן אישי יצא לראות לפני מספר שנים איך נוסעים ברכב נוסע פתחו את הדלת (כן, תוך כדי נסיעה) וזרקו את הכלב החוצה.

רשמתי את המספר של הרכב, אספתי את הכלב, טיפלתי בו מספר ימים ומצאתי לו בית לאימוץ. הגשתי תלונה במשטרה על התעללות בבעל חיים. השוטר התורן אמנם לא צחק לי בפנים, אבל היה ברור שהם אפילו לא ייטרחו לנסות ולמצוא את הבעלים (למרות שהכלב היה עם צ'יפ והיה לי את מספר הרכב שממנו הוא נזרק).

אבל מה הפלא שזה היחס בארץ לכלבים, שאפילו "מומחים" נותנים עצות כמו כאן, ומקבלים במה פומבית שכזו? לכלוא את הכלב ב"כלוב טיסה" בגלל שהוא לא מתנהג כמו שצריך? מי שחושב שכלב הוא צעצוע, רהיט או תחביב למתי שאין משהו יותר טוב לעשות, לא צריך לקנות או לאמץ כלב. מי שחושב שלכלוא כלב בכלוב מתכת במשך שעות כל יום הוא דבר מקובל, נכון, וראוי (כמו האידיוטית שכתבה את הכתבה והד"ר הנכבד שפרס את חסותו עליו) צריכים לבלות כמה שעות במשך כמה ימים בכזה כלוב, רק כדי להבין כמה זה פשוט, קל ונעים.