היום מלאו לי עשרים ושבעה חורפים.

עשרים ושבע שנים שהן שלוש מאות עשרים וארבעה חודשים שהם 9861 ימים (6 שנים מעוברות). זוהי כמות הזמן שעברה מאז שהגחתי לאוויר העולם, ועד הלום.

מה עשיתי בכל הזמן הזה? שאלה מצויינת. אולי זה המקום לעשות איזה סיכום חיים שכזה, לראות איפה אני עומד. לא ממש בטוח מה זה ייתן, אני גם לא ממש בטוח שייצא מזה משהו חיובי (או משהו בכלל), אבל for the sake of trying, ננסה.

הרשימה אינה כתובה בסדר כרונולוגי, או אפילו הגיוני. היא נכתבה בסגנון First come, first serve (או במקרה זה, First come, first write).

• סיימתי 12 כיתות בית ספר ב-11 שנות לימוד
• פיסלתי דינוזאור חימר באורך של יותר ממטר בגיל שש
• עבדתי בחמישה מקומות עבודה שונים בארבע ארצות
• החלפתי מכונית 7 פעמים. הגרועה שבהן היתה פורד פיאסטה משנת 1981 בצבע בז'-קיא-מיובש וריפודים בצבע ורוד, המוצלחת שבהן היתה BMW 325i משנת 2001 בצבע כסף מטאלי וריפודי עור בצבע שחור
• קניתי שלוש מיטות זוגיות. שתיים מהן פוטון ואחת מהן עם מזרון שעליו דוגמת עור פרה (שחור-לבן)
• סיימתי בהצלחה את "קורס הטייס של הג'ובניקים" בצה"ל
• את הקבע והשס"ן, לעומת זאת, לא עשיתי
• החלפתי טלפון סלולרי 9 פעמים. הראשון שבהם היה אריקסון 388, הנוכחי הוא Nokia 6230 (שיוחלף בקרוב, כמו שזה נראה, בזה)
• היו לי 8 חברות ו-7 יזיזות מארבע ארצות שונות
• מתוך 8 החברות, 4 היו "מערכות יחסים רציניות"
• חלקתי בית עם שתיים מהשמונה (כולל הבלונדה, מן הסתם)
• גרתי בשכירות בשישה מקומות שונים בארבע ארצות שונות.
• הרוותי מספר שבע ספרתי של דולרים, ובזבזתי מספר שבע ספרתי של דולרים
• התקעקעתי שלוש פעמים, הפעם הראשונה לפני תשע שנים, הפעם האחרונה לפני כמעט ארבע
• קיבלתי הרעלת אלכוהול פעם אחת
• עישנתי קרוב לחמישים סיגריות (כן, בעשרים ושבע שנים)
• במסיבה יוקרתית שתיתי שמפניה, אמרתי שהטעם ממש לא משהו, ואז גיליתי שמחיר הבקבוק הוא קצת יותר ממשכורת חודשים ממוצעת בארץ
• למדתי ב"חוגי המחוננים" של אריקה לנדאו (ואין לי מושג מה עשיתי שם)
• פיתחתי תחביב של יריית עטי PILOT מרובה-קשת על מטרה בגינה בבית הורי (אבל זה עבר לי אחרי שפספסתי פעם אחת ופגעתי בטעות בקיר).
• ביקרתי בעשרים ארצות שונות, וגרתי בארבע מהן
• ניסיתי לאכול כאן סטייק במשקל 2.4 ק"ג (שנקרא Sink the Titanic, ובינתיים, כמו שזה נראה, הורד מהתפריט) - ונכשלתי.
• אכלתי את הסטייק הטוב ביותר אי פעם כאן (Medium Rare Pepper-Coated T-Bone)
• הגעתי למסקנה שהבירה החביבה עלי ביותר היא הבירה הזו
• הצעתי נישואין פעם אחת. היא אמרה כן
• נשלחתי פעם אחת על ידי המדינה לעשות פרופגנדה בחו"ל במשך שלושה שבועות (קראו לזה "שגרירים צעירים")
• הצבעתי בשלוש מערכות בחירות שונות, בכולן בחרתי מר"צ. הבחירות הקרובות יהיו הראשונות בהן לא אצביע.
• הוצאתי שני רשיונות נהיגה, את הישראלי לפני תשע שנים ושלושה חודשים, את השבדי לפני שנה ושלושה חודשים
• אני עדיין בדרך להוציא רשיון טיס, זה לוקח לי הרבה יותר זמן ממה שחשבתי
• נתתי שיעורי עזר בהתנדבות למבוגרים שלמדו לקרוא ולכתוב, אבל התחמקתי מפרוייקט "מחוייבות אישית" של בית הספר שלי
• פרצתי לשרת של מערכת המחשבים הבית ספרית שלי, וכעונש הורחקתי מלימודי המחשבים לשארית אותה שנה
• קיבלתי אזהרה משטרתית על כך ששברתי חלון של קראוון נטוש ליד אתר בנייה בגיל 15 (שנמחקה בהגיעי לגיל 18)
• למדתי ניווט תחרותי, ואף התחרתי, והיום אני בקושי זוכר איך משתמשים במצפן (לפחות בכל הקשור למפות ניווט רגלי)
• גידלתי כלב אחד (האסקי סיבירי), שלושה חתולים, שני נחשים ואין ספור ארנבות, שרקנים, אוגרים, עכברים, ציפורים ודגים (לא, לא כולם באותו הזמן).
• למדתי רפואה, והפסקתי אחרי שנה
• הרצאתי פעם אחת בפני קהל של ארבע מאות אנשים במשך יותר משעה, אחרי ששכחתי להביא איתי את החומר להרצאה
• פתחתי בלוג אחד, ובשנה שעברה מאז פרסמתי בו כ-500 פוסטים, 34 אנשים החליטו שהוא שווה מספיק כדי לעשות אליו מנוי (שזה באמת מפתיע) וביקרו בו 19,000 אנשים.

אז מה למדנו מזה? לא הרבה.

סתם עוד חיים של עוד אדם, מרגיש ונראה כה קטן וחסר משמעות. לא שאני מאמין שצריכה להיות משמעות, אבל לפעמים אני מקווה שאולי בכל זאת תהיה, אחרת באמת שאין ממש טעם לכל הבלאגן, חוץ מאשר הבלאגן עצמו.