הבלונדה ואני מתחתנים עוד שבועיים ועודף, כמו שכולם כאן (אני מניח) יודעים.

כמו ברוב העולם המערבי, גם בשבדיה, נהוגות מסיבות רווקים/ות, אשר מאורגנות בידי החבר/ה הטוב/ה של החתן/כלה.

בשבדיה קוראים למסיבה הזאת Mohepa (ואם להודות על האמת - אין לי שמץ של מושג מה זה אומר, אני אפילו לא בטוח שהאיות נכון ולדעתי זו גם לא מילה בשבדית. עם זאת, כל פעם שאומרים אותה מזכיר לי הדבר "חינה" משום מה, ולא בכדי, כנראה).

בכל מקרה, ה-Mohepa הזאת היא לרוב סיפור של יום שלם. מהערב ועד הלילה (או הבוקר אחרי), בו חבורה של בנות מצווחות (יותר או פחות) עוברות שלל הרפתקאות שונות ומשונות, מגוחכות, מצחיקות ומשעשעות (ועם שפע של תיעוד סטילס ווידאו) וכמובן, רצוי שיהיו גם מסאז'ים, ג'קוזי, אוכל משובח ומתנות.

על כל הסיפור הזה לא ממש מספרים לכלה המיועדת, אלא שומרים על היום וזהות המשתתפות בסוד. כמו כן, הכלה מהווה כמטרה ראשונה ועיקרית להתעללויות שונות ומשונות, כיד הדמיון הטובה על החברות. (כל הדברים נכונים גם למסיבות רווקים וחתנים כאן, אני די בטוח שרובכם קיבלתם באיזשהו שלב את מצגת הפאוור פוינט בה רואים בחור שבדי שהחברים הדביקו לו זקן איתו הוא הסתובב במשך כל יום מסיבת הרווקים, ורק בסוף היום הם גילו לו כי הזקן עשוי משער הערווה שלהם).

מה עושים להן? האופציות באמת לא נגמרות. מלבישים אותן בבייבי דול, שמים להן רולר בליידס, מאפרים אותן כמו ליצן (כן, הכל ביחד) ושולחים אותן למכור נשיקות ברחוב ראשי (5 קרונות לנשיקה), למשל.

החברות של הבלונדה מתכננות את ה-Mohepa שלה לשבת הקרובה. כמובן שלבלונדה אין מושג מהעניין, והדבר מצריך שיתוף פעולה מסויים ממני כדי לשגורם ההפתעה יהיה מושלם.

התוכנית, כך לפי אחותה והחברה הטובה שמארגנות, היתה לבקש מאחד הרופאים בבית החולים בו עובדת הבלונדה (החברה הטובה גם עובדת שם) להתקשר לבלונדה ולבקש ממנה להחליף אותו במשמרת שלו ביום שבת הקרוב. בעזרתי ידעו החברות באיזו רכבת הבלונדה הולכת לנסוע לבית החולים, ו"יחטפו" אותה מהרכבת בדרך לעבודה, כדי להתחיל את היום.

עד כאן הכל טוב ויפה, רק שהבלונדה, עם שתי משמרות לילה באמתחתה השבוע, לא ממש ששה להחליף מישהו למשמרת שלישית שכזו, כפי שהיא סיפרה לי אתמול.

ניסיתי לרמוז בעדינות שאולי כן שווה לקחת את המשמרת ("גם ככה בשבת אני אהיה עסוק, אם הוא יחליף אותך במשמרת שבוע הבא זה יכול לעזור עם החתונה, אם הוא יחליף אותך בספ"ש הבא יהיה לנו יותר זמן ביחד" ושלל תירוצים אחרים).

בסופו של דבר, השתכנעה הבלונדה כי אולי כדאי לעשות זאת, והיא תראה אם היא תדבר איתו היום. טלפון בהול לחברה בזמן שהבלונדה התקלחה הבהירה לה את הסיטואציה.

כאן נכנס גורם הנאיביות השבדי לפעולה במלוא עוזו - הסברתי ל-ס', החברה, כי אין סיכוי שהבלונדה תסכים לקחת את המשמרת בלי שהדוקטור ההוא יסכים לקחת משמרת אחת שלה.

"אבל," אמרה ס', "הרי הוא לא באמת ייקח ממנה משמרת, והיא לא באמת תיקח ממנו משמרת, אי אפשר לשקר לה ולהגיד לה כזה דבר."

"זו הדרך היחידה לשכנע אותה. היא מן הסתם תבין בעצמה, כאשר תקחו אותה, שזו היתה רק הדרך בה הצליחו לגרום לה לנסוע, ולא משמרת אמיתית, ולא ממש יהיה לה אכפת."

"אבל אנחנו בעצם משקרים לה", התעקשה ס', "ואולי היא תתכנן תוכניות או משהו לזמן של המשמרת שהדוקטור יבטיח לה שהוא ייקח במקומה, ואז פתאום היא תגלה שהיא כן צריכה לעשות את המשמרת?"

"באמת, ס'", (בשלב הזה כבר גלגלתי עיניים), "מדובר בעוד יומיים בסך הכל. ואני מבטיח שאדאג שהבלונדה לא תעשה כל תוכניות ביומיים הללו, בסדר?"

"טוב, אני מניחה שאפשר לעשות זאת, אבל אני עדיין מרגישה לא ממש נוח עם העניין", סיכמה ס'.

אז המצב כרגע הוא שהבלונדה בבית החולים, הרופא ההוא אמור ליצור אתה קשר ולשכנע אותה לעשות "משמרת" ביום שבת הקרוב, אני אמור בינתיים היום להכין את התיק שלה למשך כל היום (אחותה של הבלונדה נתנה הוראות מפורטות, מביקיני ועד בגדי יציאה בערב) ולקוות שאיכשהו הכל יצא לפועל כמתוכנן.

ומה לגבי מסיבת רווקים, אתם שואלים?

ובכן, נוכחות די מצומצמת של חברים טובים בשבדיה אומרת שאני כנראה אוותר על התענוג, ורק אצא עם כמה חברים יומיים לפני החתונה לאיזו מסעדה ופאב. סולידי, אני יודע, אבל זה מה יש.