 כינוי:
Ford Prefect בן: 46 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2008
 עשור
השבוע חגגנו, הבלונדה ואני, לא רק שנתיים לנישואינו (מה? כבר עברו שנתיים?!), אלא גם עשור מאז נפגשנו.
אז.. לכבוד המאורע החגיגי, חשבתי לעשות Re-Cap קצר של "איפה היינו ומה עשינו" בכל אחת מעשר השנים האחרונות, ב-12 במרץ.
12 במרץ 1998
אני: חייל בצבא ההגנה לישראל, מאבט"ש בקיבוץ קלי"ה בצפון ים המלח.
הבלונדה: מתנדבת שבדית בקיבוץ קלי"ה, עם פז"מ של שלושה חודשים בקיבוץ ועומדת לעזוב בקרוב.
אנחנו: נפגשים במסיבת פורים של הקיבוץ בחדר האוכל. אני מנסה למצוא הזדמנות לדבר איתה, היא מתחמקת. מחוץ לחדר האוכל תופס אותה אחד הטיפוסים היותר מגעילים של הקיבוץ ומנסה לשכנע אותה לבוא "להסתובב איתו קצת". אני במקרה יוצא גם כן החוצה אז היא תופסת את ההזדמנות והולכת איתי במקום. בדיוק כשאני חושב שסוף סוף התמזל מזלי היא פוגשת קבוצת מתנדבים שמתהלכת בשבילי הקיבוץ, עוזבת אותי בריצה ונעלמת איתם.
12 במרץ 1999
אני: עדיין חייל בצה"ל, אבל כבר די קרוב לשחרור. מתחיל כבר לתכנן את העתיד אחרי הצבא ומקווה שהוא יכלול את הבלונדה ושבדיה.
הבלונדה: סטודנטית סימסטר א' לרפואה במכון קרולינסקה בשטוקהולם.
אנחנו: אחרי שני ביקורים של הבלונדה בארץ (פעם ראשונה שבועיים ביוני שנה שעברה, פעם שנייה חודשיים וחצי) עברו כמעט ארבעה חודשים מאז התראינו לאחרונה. הטלפונים והמיילים זורמים כמיים, כמו גם הגעגועים והרצון להפגש. עם זאת, העתיד לא וודאי, וקשה לדעת מה צופן העתיד לשני ילדים צעירים שחיים כל כך רחוק אחד מהשני.
12 במרץ 2000
אני: עובד בדרום אפריקה ומשתדל להינות מהחיים.
הבלונדה: סטודנטית סימסטר ג' לרפואה במכון קרוליסנקה בשטוקהולם.
אנחנו: אחרי הפגישה הקטסטרופאלית שלנו באוגוסט 1999 נשארנו אמנם בקשר, אבל אנחנו כבר ממש לא ביחד. הבלונדה יוצאת עם בחורים רבים ושונים, וגם אני לא טומן את ידי בצלחת ונהנה מהשפע שיש לדרום אפריקה להציע גם בתחום הזה. עם זאת, המפגש הבא לא מאוד רחוק באופק.
12 במרץ 2001
אני: בארץ, עובד בחברת היי טק ברמת גן ומנסה להחליט מה אני לעזאזל רוצה לעשות עם חיי.
הבלונדה: סטונדטית לרפואה סימסטר ה' במכון קרולינסקה.
אנחנו: עדיין בקשר, מיילים ולפעמים טלפונים. אחרי נסיון גרוע נוסף שלנו ביוני שנה שעברה לא התראנו למרות שאנחנו מתגעגעים. הבלונדה עם חבר, אני עסוק בדייטינג סדרתי.
12 במרץ 2002
אני: חזרה בדרום אפריקה, הפעם כיועץ עם בית פרטי ו-BMW בחנייה. חי את החיים הטובים (שלא לאמר משוגעים) ביוהנסבורג אבל חושב, כרגיל, מה אני רוצה הלאה.
הבלונדה: סטודנטית סימסטר ז' לרפואה במכון קרולינסקה. בדיוק נמצאת בפאריז לסימסטר במסגרת תוכנית חילופי סטודנטים.
אנחנו: אני בקשר הרציני ביותר שהיה לי מאז הבלונדה, היא בקשר הרציני ביותר שהיה לה מאז שנפרדנו. עם זאת, אנחנו כמעט ונפגשים בעקבות הרצון שלה לנסות שוב והרצון שלי לרצות. התחרטות שלי ברגע האחרון הביאה לניתוק הארוך ביותר בינינו אי פעם, אבל גם יצר את הזדמנות הפז סוף סוף להיות ביחד שוב.
12 במרץ 2003
אני: לומד רפואה בירושלים, מחכה לסיום הסימסטר בשביל לעבור לשבדיה.
הבלונדה: סטודנטית סימסטר ח' לרפואה אחרי שהיא לקחה סימסטר חופש בשביל להיות איתי בארץ בסוף שנה שעברה.
אנחנו: ביחד. אחרי שהבלונדה באה לארץ בספטמבר 2002 גילינו שסוף סוף הגיע הזמן להיות ביחד. היא היתה איתי בארץ עד לסוף החופשה שהיא לקחה ואז חזרה להמשיך את הלימודים בשבדיה. אנחנו מבקרים אחד את השני עוד פעמיים במהלך התקופה עד שלבסוף אעבור לשבדיה, ביולי 2003.
12 במרץ 2004
אני: בחזרה בארץ אחרי קבלת הצעת עבודה טובה וחוסר יכולת למצוא עבודה נורמלית בשבדיה. מנסה להשלים עם העובדה שלמרות שסוף סוף גרנו ביחד בשבדיה, כנראה שנאלץ לתכנן את הכל מחדש ולבלות עוד כמה שנים בלונג דיסטנס.
הבלונדה: באוגנדה במסגרת חילופי סטודנטים, עם עוד שנה לסיום לימודי הרפואה שלה.
אנחנו: אחרי האופוריה של המעבר לשבדיה והמגורים המשותפים עם הבלונדה ביולי 2003, התברר כי הגעה למדינה שנמצאת במשבר היי טק עמוק, בלי קשרים ובלי שפה, הופכת את היכולת למצוא עבודה לכמעט בלתי אפשרית. עם זאת, הזוגיות שלנו חזקה מאי פעם ואנחנו נחושים למצוא דרך לגרום לכל זה לעבוד. בקרוב אני אף אנסע לבקר את הבלונדה באוגנדה.
12 במרץ 2005
אני: עובד בשבדיה בחברת הייטק/לוגיסטיקה. עבודה קבועה עם משכורת טובה.
הבלונדה: מתחילה את הסטאז' שלה אחרי סיום הלימודים.
אנחנו: Going Strong, כמו שנאמר. בקיץ האחרון, אחרי שחזרתי לשבדיה והבלונדה חזרה מאוגנדה, הוצאתי את הטבעת שהוכנה זמן כה רב מראש והצעתי נישואין. הבלונדה קיבלה ועכשיו אנחנו מתחילים לחשוב מתי בעצם אנחנו רוצים לבצע את המהלך.
12 במרץ 2006
אני: עובד באותה חברה, עכשיו כמנהל מחלקת ה-IT שלה. עם זאת, קרוב מאוד לעזיבת החברה בעקבות הצעה אטרקטיבית ממקום אחר.
הבלונדה: בשיא הסטאז' שלה, ממנו היא אמנם לא מאוד נהנית אבל גם לא ממש סובלת.
אנחנו: נשואים בדיוק יום אחד, בטקס נחמד ומהיר בעיריית שטוקהולם, ביום מושלם של שמש, שמיים כחולים והרבה הרבה שלג מסביב.
12 במרץ 2007
אני: עובד במרץ בסידור הדירה החדשה שלנו, עובד בחברה גדולה כמנהל פרוייקטים ומאושר מהמצב.
הבלונדה: כבר סיימה עם הסטאז' ומצאה מקום עבודה קבוע עד שתחליט מה היא רוצה לעשות כהתמחות. עוזרת גם היא בסידור הדירה החדשה שלנו ובהריון מזה כחודשיים עם הג'וניור.
אנחנו: נשואים באושר כשנה, חוגגים את יום הנישואין הראשון בארוחת ערב בבית החדש. בלי אלכוהול, כי הבלונדה לא שותה בזמן ההריון.
12 במרץ 2008
אני: עובד באותה חברה, שעכשיו התמזגה עם אחת החברות הכי מוכרות בעולם. עובד על פרוייקט בטוקיו שאני מאוד אוהב.
הבלונדה: בחופשת לידה עם הג'וניור שכבר בן 4.5 חודשים. מתכננת את החזרה לעבודה ביוני הקרוב.
אנחנו: קשה למצוא "אנחנו" עם תינוק קטן בבית, אבל אנחנו עושים כמיטב יכולתנו. אחרי עשור של הרפתקאות, אני סמוך ובטוח שהעתיד המשותף שלנו צופן עוד הרבה הפתעות.
(ולמי שרוצה את הסיפור המלא - זו ההזדמנות להתחיל ולקרוא את הטלנובלה)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
