| |
החיים בשטוקהולם, שבדיה. הגיגים, הזיות וסתם תהיות. |
 כינוי:
Ford Prefect בן: 46 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2008
 שבתרבות
אתמול בערב הלכנו, הבלונדה ואני, להופעה החיה הראשונה שלנו מזה זמן רב.
את הג'וניור עזבנו ישן בבית עם הסבתא, ושמנו פעמנו ל-Södra Teatern, שם צפינו בפצצת האנרגיה המתקראת Zap Mama.
למי שלא מכיר - זוהי קבוצה שנוסדה ע"י בחורה מקונגו שגדלה בבלגיה וארה"ב בשם מארי דואלן. למרות גילה (44, אם אני לא טועה) מדובר באישה עם הופעה מהפנטת, אנרגיות שלא נגמרות (הבלונדה ואני הסכמנו שהיא ותומר יוסף יהיו שילוב מנצח).
המוזיקה היא שילוב של אקפלה, מוזיקה שבטית, רגאיי, בלוז, ג'אז, היפ הופ ועוד עם שימוש בצרפתית, פלמית, אנגלית ושפות אפריקאיות כמו גם אפקטים מיוחדים שונים (בקבוקי מים ליצירת קול). השילוב שלה וחברי הלהקה (שהתפרקה ב-2004 וחזרה להופיע ביחד עכשיו) הוא פשוט נפלא. שווה כל רגע ואם הם מגיעים לארץ - אוצו רוצו להזמין כרטיס. למי שלא מכיר ורוצה להתחיל - אני ממליץ בחום על האלבום (שלדעתי הוא) הטוב ביותר שלהם - A Ma Zona.
היום בערב, כהשלמה לפצצת אנרגיה אחת, הלכנו לראות פצצת אנרגיה מסוג אחרי לגמרי.
הפקה שבדית ראשונה מעולם של "המאסטר ומרגריטה", ספר המופת של בולגאקוב (שהוא במקרה אחד הספרים האהובים ביותר עלי ועל הבלונדה). אגב, מי שלא קרא את הספר ומתעצל לחפשו בספרייה/חנות ספרים - מכיוון שהטקסט התיישן מספיק אין עליו יותר זכויות יוצרים ואפשר להורידו בחיני-חינם מהרשת.
ההפקה.. מעניינת. לזכותם ייאמר שזהו ספר שקשה מאוד להציגו ויזואלית, מה כל שכן בתיאטרון. בהופעה משתתפים רבים מה"תותחים הכבדים" של התיאטרון השבדי כמו גם תזמורת וזמרים מעניינים (כולל זמרת יווניה שמלווה את קטעי פונטוס פילאטוס וזמר אפריקאי שמלווה את קטעי השטן) אבל חייבים להגיד שמי שלא קרא את הספר ובא לראות את ההצגה - ייתאכזב. הספר מכיל כל כך הרבה מידע שאין שום סיכוי להציג את כולו בהצגה של שעתיים וחצי, ומכיוון שכך קשה מאוד להבין את המתרחש אם לא קוראים את הספר.
עוד נקודה (קצת קטנונית, אבל ניחא), היא שבמסגרת ההצגה משתמשים השחקנים בפוסטר (לא אפרט של מה כדי לא להרוס למי שלא מכיר את הספר). בכל מקרה, הפוסטר נעשה במיוחד בשביל ההצגה והוא פשוט מ-ד-ה-י-ם. כמובן ששאלתי אם מוכרים עותקים שלו והתשובה (המאכזבת) לא אחרה לבוא - לא, ולא נראה לנו שגם יימכרו. נו באמת, להתאמץ כל כך כדי ליצור כזה פוסטר ואז אפילו לא לנסות ולנצל את פוטנציאל המרצ'נדייז שיש בו?
בכל מקרה, נחמד לזכות ולצאת קצת החוצה ל"עולם המבוגרים" אחרי חמשת החודשים האחרונים, מקווה שיהיו לנו עוד ועוד הזדמנויות כאלו ככל שעוברים השבועות והחודשים.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
