| |
החיים בשטוקהולם, שבדיה. הגיגים, הזיות וסתם תהיות. |
 כינוי:
Ford Prefect בן: 46 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2008
חם, קר וספר
לארץ הגעתי ביום חמישי אחה"צ. הורי אספו אותי מהשדה והתברר לי שלמרות המאורע יום למחרת (הלווית סבתי), בסך הכל הכל מתנהל כפי שתמיד היה.
אני מניח שחלק גדול מהעניין היא העובדה שכולם חיכו שזה כבר ייקרה. יותר מזה, במצב בו היא היתה לקראת הסוף, עדיף היה לכולם (בראש וראשונה לה, כמו גם לכל הסובבים אותה) שזה נגמר כמו שזה נגמר, ולא נגרר עוד כמה שבועות.
ההלוויה עברה, כמו שלוויות עוברות, ובסופה חזרנו הביתה. סבא וסבתא (ההורים של אבא) כמו גם מספר קרובים אחרים הגיעו, אחרי זמן לא רב הלכו. את השבעה הם התחילו באמת רק במוצאי שבת, אחרי שכבר נסעתי הביתה.
ובשבת היה חם. את זה אני לא צריך לספר לכם, אני מניח, אבל חמסין אמיתי כזה, כמו שמכירים מאמצע יולי, מזג אוויר שבו אתה רק חושב "מזגן מזגן מזגן מזגן". היה תענוג, והיה מזוויע, והכל ביחד.
מה שהיה מזוויע עוד יותר היתה ההגעה באותו הלילה (בשעה וחצי איחור בגלל סופה בפרנקפורט) לשטוקהולם. הקפטן במטוס הודיע שיש "מינוס שמונה מעלות כרגע". חשבתי שאני לא שומע טוב, אבל מסתבר שהשמיעה שלי עדיין מצויינת.
החורף, ממזר שכמותו, החליט לעשות ספרינט אחרון דרך שבדיה (ובעצם רוב אירופה) והביא לנו לכאן את המזג אוויר החורפי בדיוק כשכולם כבר וויתרו על החורף והחלו להתכונן במרץ לקיץ. אפילו העצים כבר התחילו ללבלב, פרחים החלו להופיע ו.. הופ, פתאום סופות שלגים וטמפרטורות דו ספרתיות מתחת לאפס (12 מעלות מתחת לאפס כרגע בחוץ, כך אומר לי המדחום).
ומה שלום הג'וניור? טוב, תודה. עדיין לא מוכן לאכול שום דבר (כמעט) חוץ מציצי (ואפילו מבקבוק אין מצב להאכיל אותו חוץ מכמה טיפות סמליות. דייסות, ירקות מרוסקים, תחליפים וכו' הוא מוכן לאכול שלוש כפיות ובזאת מסתיים העניין). כתוצאה מכך הבלונדה עדיין עובדת מאוד קשה, והנסיעות התכופות שלי לא ממש עוזרות לעניין (מחר לטוקיו, עד שבת).
אבל.. יהיה טוב, לא? צריך לקוות.
ולגבי הספר..
יצא לי לקרוא בטיסה לארץ ובחזרה את הספר הנפלא The Bookthief מאת הסופר האוסטראלי מרקוס זוסאק.
בלי להסגיר יותר מדי, מדובר בסיפור המתרחש בפרברי מינכן בתחילת ובזמן מלחמת העולם השנייה, ומתמקד בילדה מאומצת אחת בשם ליזל ממינגר. הספר מסופר כולו מנקודת מבטו של המוות (לא מקורי כז'אנר, מקורי כצורת סיפור על מלחמת העולם השנייה).
הספר קולח, העלילה זורמת והסיפור משעשע ומעציב, נוגע ומעניין. אני חושב שאם יש לכם קצת זמן פנוי, בהחלט כדאי להוסיף את הספר לרשימת הקריאה שלכם בזמן הקרוב.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
