החורף הזה בהחלט מספק את כל מה שאפשר לצפות מחורף סקנדינבי. בכלל, מלבד השבוע שהעברנו בישראל (בדיוק בין הסערות, מה שנתן לשמחתנו את היכולת לבלות בשמש ובים עם הילדים) אז קיבלנו כמויות אדירות של שלג, טמפרטורות שמגרדות במקרה הטוב את האפס מלמטה והרבה הרבה חושך.

מבחינת הילדים זה לא פחות מגן עדן. כל עוד מתלבשים היטב, אפשר להנות מזה בלי סוף.

אז, איך מבלים ילדים בחורף השבדי? כך למשל:

ובלי שום קשר לשום דבר, דארת' ויידר בגרסת הלגו החליט להתייצב למשמרת בקניון בלב שטוקהולם. איזה כיף!

החורף החליט להגיע יחסית מוקדם לכאן וכבר בתחילת דצמבר התכסתה שטוקהולם בשכבה עבה של שלג. זה מבטיח חג מולד לבן אבל גם יצר לא מעט בעיות, במיוחד כאשר סערה ענקית הוסיפה חצי מטר של שלג ביום לפני שבוע, מה שגרם לחסימת כבישים, עצירת רכבות ואף סגירת נמלי התעופה באיזור אחרי שרכב ניקוי קרח התנגש במטוס חונה בגלל ראות גרועה.

בכל מקרה, לא הכל רע. להפך, הלבן-לבן הזה פשוט קסום לילדים כמו גם למבוגרים.

הנה כמה תמונות בשביל לנסות ולהעביר קצת מההרגשה:

"בוקר" - כך זה נראה כשיוצאים מהבית קצת אחרי 7 בבוקר

עצי התפוח בגינה שלנו

הרחובות אחרי פינוי השלג. השלג הופך לחום מעט בגלל ששופכים חול, לעזור למנוע החלקה כאשר הוא לבסוף יהפוך לקרח

גינת בית באיזור שלא גרים בו. כך זה נראה כשלא מפנים כלל את השלג

או כשלא טורחים לפנות שלג מהאוטו

פשוט מקסים

בדרך לעבודה. ה"שביל" נותן לכם הרגשה לעומק השלג בצדדים (קצת פחות ממטר)

איזור Gärdet בשטוקהולם

פנס שלג (הגרסא הפשוטה. בגרסא האמיתית בונים איגלו קטן ושמים נר בפנים)

מסיבת חורף, אתמול בגן של הטרול ואינשם

והיום חוגגים את Santa Lucia. לכבוד העניין כיבו את האורות באולם הכניסה, הביאו מקהלה לשיר שירי לוסיה

שותים גלוג ואוכלים עוגיות ג'ינג'ר וחתולי לוסיה. יאם

עברו כמה חודשים מאז שכתבתי על כך בפעם הקודמת, אז החלטתי שהגיע הזמן לסיבוב נוסף.

הטרול: אמא, כשהיית ילדה, נסעו עם סוסים ועגלות?

הבלונדה: לא, כשהייתי ילדה היו מכוניות, אבל פחות מהיום

הטרול (פונה לאביה של הבלונדה): אבל סבא, אתה כל כך זקן, כשאתה היית ילד בטוח היו רק סוסים ועגלות, נכון?

אינשם מצא בובת קרוקודיל קטנה עם תינוק קרוקודיל והתחיל לטפל בקרוקודיל התינוק עם הקרוקודיל אמא. בהתחלה הוא החליף לו חיתול ושם לו פיג'מה. אז הוא אמר לקרוקודיל התינוק שצריך ללכת לישון אז הוא לקח אותו לחדר, לקח מפית כשמיכה וכרית מבית בובות והשכיב את הקרוקודיל תינוק לישון, לקח את הקרוקודיל אמא לקרוקודיל תינוק ושר לו שירי ערש. אז הוא החליט שהקרוקודיל תינוק לא רוצה להיות לבד אז גם הוא צריך לישון יחד איתו, לקח את השמיכה והכרית מהמיטה לשטיח ו"הלך לישון" יחד עם הקרוקודיל עד שהוא נרדם, ואז אמר לי לצאת מהחדר בשקט בשקט כדי שלא נעיר את הקרוקודיל.

בתמונה - אינשם והקרוקודיל הולכים לישון, BFF?

היום זה היום הראשון (לכבוד זה שנובמבר, תחילת החורף וכו') בו הטרול, יחד עם קבוצת הילדים הגדולים בגן (בני 3 עד 5) הולכים להחליק על הקרח. בכל יום שלישי, מהבוקר עד הצהריים, הם לוקחים את הפקלאות (שכוללות מחליקיים, קסדה, כפפות עבות ושאר עניינים) והולכים למשטח החלקה לא רחוק מהגן ושם לומדים להחליק. בקרוב (כשיגיע שלג) יגיעו גם תורם של המגלשיים (ועם זה מתחילים כבר מגיל שנה). אכן עולם אחר..

ואם כבר מדברים על חורף - הוא עוד לא ממש הגיע (הטמפרטורות כעת נעות סביב ה-0, כמה מעלות יותר וכמה מעלות פחות, בהתאם ליום), אני כל פעם מתפעל מחדש מכמות הבגדים המדהימה שצריך להלביש על הילדים בבוקר. זה נכון עוד יותר בגן כמו שלנו, שם הילדים מבלים פחות או יותר את כל היום בחוץ:

• מכנסיים וחולצה ארוכה מצמר, גרבי צמר
• מעל זה, מכנסיים וחולצה ארוכה מפליז וגרבי צמר עבים
• מעל זה, אוברול עבה (או לחילופין, ז'קט עמיד במים ומכנסיים עמידים במים עם כתפיות)
• נעליים גבוהות, עמידות במים (ואם יש הרבה גשם, מגפיים)
• מעל זה, אם מדובר ביום גשום במיוחד, מכנסי גשם ומעיל גשם
• כובע פליס ואם יורד גשם, כובע גשם מיוחד (עם שוליים רחבים, כמו של דייגים)
• כפפות אצבע מצמר ואם באמת קר (או גשום), כפפות מרופדות עמידות במים מעל

כמו שאתם יכולים לדמיין, הטקס הזה דורש לא מעט הכנה של הבגדים ולא מעט עזרה לילדים (אפילו לטרול) בזמן שמתלבשים. הייתרון אצלנו לפחות הוא העובדה שבגלל שהם נמצאים רוב הזמן בחוץ, לא צריך להוריד את כל זה כשמגיעים לגן. בגנים רגילים צריך גם להוריד את כל הסיפור הזה ולהשאר רק עם בגדי הצמר כשנכנסים פנימה (ואז שוב שמים את הכל כשיוצאים שוב החוצה).

עדכון, תמונה של הטרול (הוא הילד השמאלי בתמונה) בזמן ההחלקה על הקרח עם הגן (כן, כשיש הרבה עננות זו כמות האור שיש בבוקר כאן בנובמבר..)

בספ"ש האחרון חגגנו 5 סתווים לטרול. אכן לא יאמן שעברו 5 שנים מאז שהפכנו להורים. אם מישהו היה צריך הוכחה לכך שהפכנו ל"מבוגרים" אני מניח שלא צריך לחפש רחוק יותר מכך.

בכל מקרה, זה התחיל במסיבה לילדים מהגן בג'ימבורי הקרוב למקום מגורינו. לצערי (?) נאלצתי לפספס את החגיגה (שנערכה ביום שישי אחה"צ) עקב פגישה חשובה בעבודה, אבל הבנתי מהבלונדה והוריה כמו גם מהסרטים שקיבלתי שהיה מדובר בקרנבל רועש ומלא שמחת חיים. גם גילינו שאינשם הוא חביב הבנות מהקבוצה הגדולה (בה נמצא הטרול), לפחות שלוש מהן שיחקו איתו/טיפלו בו/דאגו לו בכל זמן נתון במהלך המסיבה.

ביום ראשון, יום הולדתו של הטרול, חגגנו בצורה מצומצמת יותר עם המשפחה הקרובה, שם הפוקוס היה בעיקר על המטעמים שהטרול ואינשם עזרו בחדווה רבה להכין (כדורי שוקולד, עוגת שוקולד, שנייק קינמון היו הכוכבים) כמו גם גילינו קצת צדק פואטי כאשר בת דודתם של הטרול ואינשם, הקטנה מאינשם בשנה, הצליחה סוף סוף לתת לו קצת a taste of his own medicine כאשר היא חירבה לו את סידור הטרקטורים/משאיות עליו הוא עמל במאמץ רב (כן, כמובן שגם הוא קיבל קצת מתנות, המוצלחת מביניהן היה סט טרקטורים).

מוכנים ומזומנים

אומנומנום

וכמובן, גם את המתנות צריך לפתוח

מעבר לכך, בסוף השבוע הקרוב נחגג ליל כל הקדושים וכמנהגנו בקודש הכנו דלעת לקבל את החג. הטרול דרש "דלעת כמה שיותר מפחידה" מה שהביא לתוצאה שאפשר לראות בתמונות כן למטה. הקטע המשעשע ביותר, אולי, היא העובדה שאינשם (שכרגע מאוד בקטע של מפלצות - הוא נוהג לשים שמיכה על הראש, לעשות קול כאילו מפחיד ולצעוק בשבדית "מפלצת מפחידה!" תוך שהוא רץ ברחבי הבית ומנסה לתפוס כל מה שזז) מ-א-ו-ד התלהב מהדלעת ונוהג לפתוח את הדלת של הבית בערך פעם ברבע שעה, להסתכל קצת בחשש החוצה, לראות שהדלעת שם ולצווח בחדווה "מפלצת מפחידה!!" ולטרוק מהר את הדלת.

אינשם צופה בדלעת ממרחק בטוח (עם המשקפת שהטרול קיבל מתנה ליום הולדת ואינשם בחדווה רבה גנב לו)

מפלצת מפחידה!!