כינוי:
Ford Prefect בן: 45 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
ינואר 2016
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: |
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
החיים עם בית קיץ
אחרי שנים של חיפושים הצליחו סוף סוף הורי הבלונדה לקנות את בית (קיץ) חלומותיהם. זה אמנם נשמע יוקרתי אך למעשה מדובר במשהו סטנדרטי למדי בשבדיה - חלק ניכר מהאנשים מחזיקים בנוסף לבית/דירה ה"קבועים" גם בית נוסף, לרוב באיזור מרוחק יחסית, ליד אגם, יער, אי (או כולם ביחד) בו מבלים חלק ניכר מחופשת הקיץ.
חלק מהבתים הללו יכול באמת להיות בדיוק זה - בית שמותאם רק למגורים בקיץ, ללא מערכת חימום מסודרת, ללא מים זורמים (ברז במטבח שמוביל ישירות לאגם ליד הבית) וללא שירותים (או, שירותי-בור עם תא שירותים עשוי עץ שיושב בחוץ). חלקם, כמו זה שהורי הבלונדה קנו, הוא בית לכל דבר ועניין הכולל את כל הנוחיות של בית מערבי (אינטרנט אלחוטי מהיר, טלוויזיה בכבלים, חימום גיאותרמי, חדר אמבטיה חדש ומטבח מצויד היטב) אבל עדיין נמצא באיזור מוריק, פסטורלי ושקט.
הבית יושב על שטח שנחשב ממוצע לבתי קיץ כאן (2500 מ"ר גן) ואפילו כולל משהו שאני אישית חלמתי עליו מאז שעזבתי את דרום אפריקה - בריכה (קטנה אמנם, אבל עדיין, ואפילו כוללת מערכת חימום ומערכת זרמים לאימוני שחייה), עם נוף ליער ולאגם הסמוך.
את רוב סופי השבוע שלנו, מאז שחזרנו מישראל, בילינו שם. לרוב רק עם הורי הבלונדה ולעיתים קרובות גם עם אחותה ומשפחת אחותה (בעל ותינוקת). אפילו הורי, כאשר ביקרו כאן לפני מספר שבועות, בילו את הספ"ש איתנו בבית הקיץ.
והנה לכם עוד דוגמא קטנה להבדל בין מעמד הביניים בין ישראל ושבדיה. הורי הבלונדה אינם עשירים, אף אחד מהם לא עבד במקצוע בו הרוויחו הון תועפות (שניהם למעשה עובדי מדינה), ללא ירושה גדולה מאף צד במשפחה ואף לא זכיה בלוטו. עדיין, הם הצליחו להגיע למצב בו בתחילת שנות ה-60 לחייהם הם יכולים להיות בעלים של דירה גדולה ומרווחת בפרבר שטוקהולמי וכן לקנות בית קיץ מפואר, ללא חובות אדירים ובלתי סבירים לבנקים (למעשה, רק על בית הקיץ יש הלוואה, וגם זה נלקח יותר משיקולים אסטרטגיים מאשר מהכרח).
ולקינוח, הנה כמה תמונות מסופי השבוע האחרונים:
חוף האגם הקרוב לבית כולל גם סירה שהוסבה למשחקי ילדים, מאוד פופולארי כשאתה (כמעט) בן 4
העגלה הזו היתה של הבלונדה ואחותה כשהיו ילדות, מאוד פופולארי אצל בני שנה ו(כמעט) חצי..
בגן הבית
נדנדה שהתקנו על אחד העצים
מכינים את הבריכה לשימוש ראשון בקיץ, ברקע רואים את הנוף
מקום מצויין לשפשף את יכולות הנסיעה על אופניים, עכשיו כשסוף סוף יש זוג גם בשבדיה
זה הנוף הנשקף באיזור, המקום הספציפי הזה כמה מאות מטרים מהבית
גשר עץ קטן שהפך לחביב מאוד על אינשם בזכות היכולת לזרוק ממנו אבנים למים
הנוף מהורנדה של הבית, לא רע בתור רקע לארוחת בוקר/צהריים/ערב
| |
חיים שכאלה כן, עבר יותר מחודש מאז שפירסמתי פוסט.
מאז נסעתי במסגרת העבודה לזאגרב, מינכן, מדריד, רומא ועוד אחד או שניים שאני בטח שוכח כמו גם שבועיים נהדרים בארץ לפסח.
למה אני לא כותב? שילוב של חוסר זמן וחוסר חשק, אני מניח. מעבר לכתיבה בבלוג אני גם עוסק בכתיבה אחרת, אחת כזו שאני מניח שלפחות חלקיכם מכירים. גם את הכתיבה הזו הזנחתי בחודשים האחרונים. מנכ"לות זו עבודה שלוקחת כל טיפת אנרגיה, כולל הרזרבות. את הקצת שנשאר אני מרגיש שאני חייב להקדיש לבלונדה ולטרול, אין זמן כמעט לשום דבר אחר.
מזג האוויר כאן דווקא נפלא, וסוף השבוע הזה היה ממש קייצי במונחים שבדים (24 מעלות ושמש). הייתי מגדיר אותו כמושלם אילולי הספקנו, אחרי ארוחת בוקר נהדרת עם שני חברים טובים שהשכימו קום בשביל להגיע עד אלינו, למצוא בית אותו אנחנו רוצים, לזכות בו במסגרת ה"מכירה הפומבית" (סיפור ארוך, בת'כלס הגענו לראות את המקום שעתיים לפני החתימה על החוזה עם אלו שעמדו לקנות את הבית, והצענו מחיר גבוה יותר שהם לא השוו) ולהפסידו שעתיים לאחר מכן, כשהמוכרים הודיעו שהם "מרגישים לא בנוח" למכור לנו אחרי שהם הבטיחו את הבית לאחרים.
נו, הצלחנו למצוא מוכרי נדל"ן עם פרינציפים במדינה הזו (ובכלל). איזה יופי לנו (ורק כדי שתבינו, ההפרש בין ההצעה שלנו לשלהם היה 125,000 קרונות או 65,000 ש"ח. לא בדיוק סכום קטן).
זה חירבן את שארית היום בצורה די אפקטיבית וגרם לי לעבור מאכזבה (על ההפסד של הבית שדווקא ממש רצינו), לכעס (על כך שבזבזו לנו אחר צהריים שמשי נפלא ובסוף החליטו לא למכור לנו, למרות שהצענו יותר) ולעלבון (על כך שהרגשנו שלמעשה הם פשוט השתמשו בנו בכדי לנסות ולקבל מחיר יותר טוב מהאחרים, גם אם זה לא באמת המקרה) ולבסוף - סתם מלנכוליות שכזו.
אבל גם זה יעבור ועוד נמצא מקום. לגבי המוכרים, אני מאחל להם שהם יגלו עוד חודשיים שלושה שה-125,000 קרונות זה ב-ד-י-ו-ק מה שחסר להם בשביל להיות מסוגלים לקנות את בית חלומותיהם (הם מוכרים את הבית בכדי לקנות דירה במרכז העיר).
רוג'ר אנד אאוט.
| |
מכירות ודירות את הדירה שלנו, כזכור, קנינו לפני כמעט חצי שנה, במחיר של בערך 22,500 קרונות למטר רבוע. אם משקללים את מחיר השיפוץ, מגיעים למחיר של בערך 24,000 קרונות למטר רבוע.
השבוע התברר שהשכנים מלמטה מוכרים את הדירה שלהם. טיפה יותר גדולה משלנו (10 מ"ר יותר), עם אמבטיות שנראות מעט יותר טוב אבל מטבח בן 15 שנים.
ה-Bidding התחיל ביום ראשון האחרון, וה-Bid האחרון, בינתיים, משקף מחיר של 27,000 קרונות למטר רבוע. מכיוון שסביר מאוד להניח שמחיר למ"ר שהם מקבלים משקף, פחות או יותר, את השווי הריאלי של הדירה שלנו, אפשר לראות שבששת החודשים מאז עברנו לדירה עלה השווי הריאלי שלה בקרוב ל-15%, שזה המון.
אותו הטרנד ממשיך לעבור על כל שטוקהולם - המחירים ממשיכים לטפס בצורה פשוט לא נורמלית, תהליך שלא שונה בהרבה ממה שקורה בהרבה בירות מערביות אחרות.
מה צופן העתיד? כרגיל, צופים התרסקות (שתתחיל בניו יורק או בלונדון, שם המחירים עולים בצורה קיצונית עוד יותר מאשר כאן). מצד שני, את ההתרסקות צופים כבר שנים ("לא יכול להיות שהמחירים ימשיכו לעלות, זה לא אפשרי כלכלית, הריבית עולה וכו' וכו'). מצד שלישי, ראינו התרסקות כזו בדיוק בתחילת שנות ה-90, שהתחילה בניו יורק אחרי ההאטה הכלכלית (שגם גרמה להעפתו של בוש סניור למרות הצלחתו במלחמת המפרץ ובאופן אירוני - דווקא היתה ההתחלה של ה"בום" הכלכלי של ההיי-טק הגיע שנים ספורות לאחר מכן).
דרך אגב - לפי המאמר על העניין בוויקיפדיה - שבדיה דווקא היא לא חלק מה"בועה" ואילו המחירים בישראל - דווקא כן. מעניין לבדוק למה.
אבל בסופו של יום - אין לדעת מה יהיה, אבל העובדה שיש לנו את השקט הנפשי של דירה מספיק גדולה ועם הלוואה בסדר גודל סביר לחלוטין ביחס לגובה הכנסותינו בכדי להשאר ולגור בה, אם צריך, גם עוד עשר שנים ויותר, הופכת את כל המשחק המטורף הזה למעניין באופן אינטלקטואלי בלבד. עם זאת, עדיין, מעניין עד לאן זה הולך לטפס (המחירים בחלקים האטרקטיביים ביותר במרכז העיר, לשם השוואה, טיפסו מבערך 30,000 למטר לפני שלוש-ארבע שנים, לכ-55,000-60,000 למטר היום).
| |
לפני ואחרי בשעה טובה ומוצלחת עברנו.
יש עוד הרבה לסדר, אבל זה כבר מתחיל לקבל צורה של בית.
ורק בשביל לסבר קצת את העין - הנה קצת תמונות.
חדר שינה 1
לפני
ואחרי
חדר שינה 2
לפני
ואחרי
חדר שינה 3
לפני ואחרי
סלון
לפני ואחרי
מסדרון
לפני
ואחרי
מטבח
| |
דפים:
|