כינוי:
Ford Prefect בן: 45 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
ינואר 2006
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 1/2006
על קריקטורות ומוסר כפול
מוחמד עם פצצה בתור כיסוי ראש - עבירה כפולה על חוקי האיסלאם - העובדה שציירו את מוחמד בכלל,
והעובדה שפגעו בכבודו כי ציירוהו כטרריסט (ודרך אגב - למען הדיוק ההיסטורי, זה בדיוק מה שהוא היה)
העולם הערבי זועם.
טוב, זה לא חדש, העולם הערבי תמיד זועם על משהו, לא?
במקרה הספציפי הזה - מדובר על יומון דני בשם Jyllands-Posten אשר פרסם כמה קריקטורות של הנביא מוחמד בצורה "לא מכובדת" (או אם נהיה פחות פוליטיקלי קורקט - צחקו על האיסלאם והמתאבדים. מי שרוצה לראות את הקריקטורות, אפשר לחפש בגוגל. בקריקטורה אחרת ממה שצירפתי, רואים את מוחמד עומד בשערי גן עדן, ולפניו טור מתאבדים בדרך להכנס והוא צועק "די, די, נגמרו לנו הבתולות!").
העולם הערבי והאיסלאמי, שידוע ברגישותו הרבה בכל הקשור לענייני דת ועניינים "מקומיים", מוציא את זעמו על העולם המערבי וטוען כי הקריקטורות הן "חלק ממסע הצלב הנוצרי כנגד האיסלאם".
כמובן שהם מתעלמים מכך שמדובר בעיתון פרטי וצייר אחד בודד, ומשליכים מכך על כל סקנדינביה. אי לכך ובהתאם לזאת, הורו הפלסטינאים לכל הדנים והשבדים (מה הקשר של השבדים לעניין?) לצאת מייד מהשטחים, כי יש סיכוי שיפגעו בהם כ"נקמה". כמובן שהעולם הערבי אינו מבין (או מסרב להבין, או משתמש בציניות, מה שהרבה יותר הגיוני שקורה, לפחות ברמת המנהיגים) מושגים כמו "חופש ביטוי" או "זכויות הפרט", בטח ובטח כשזה נוגע לאחרים (הרי להם אין שום בעיה לפרסם קריקטורות סופר ארסיות על הישראלים, היהודים, הנוצרים, האמריקאים ובאופן כללי כל מי שלא מקבל את דרכם במלואה. שלא לדבר על הזעקה עד השמיים בכך ש"מכלילים על כל המוסלמים את התנהגות הקיצונים בחברה").
לכן, כל דני הוא בן מוות בגלל דני אחד שפרסם קריקטורות, כל שבדי הוא בן מוות בגלל שהם שכנים של הדנים.
הסעודים, הלובים ועוד כמה מדינות כבר סגרו את שגריריותיהם בדנמרק והחזירו את שגריריהן לביתם. קריאות לחרם על מוצרים דנים יוצאת במלוא עוזה (אחת הראשונות לחטוף בעניין הזה היתה ענק מוצרי החלב Arla) ומדינות ערב אף הגדילו לעשות בדרשן "דיון מיוחד באו"ם על האיום המערבי כנגד האיסלאם" בעקבות הקריקטורות.
מעבר להיסטריה המגוחכת כאן, מדאיגה עוד יותר התנהגות הממשל הדני - בתור התחלה - התנצלות בפני המוסלמים (ומה בדיוק הקשר של הממשל לעיתון פרטי?), שלא לדבר על ההתנצלות התמימה והנאיבית של העורך הראשי בעיתון (אפשר לקרוא זאת כאן).
עם זאת, ישנם גם סימנים הפוכים - ודנים רבים (וגם שבדים) מתחילים לדבר על "חרם נגדי" על מוסלמים ומוצריהם, ומרגישים באופן כללי שהצביעות והרגישות המזוייפת של העולם המוסלמי (שכמובן רגישים ו"שומרי כבוד" רק בכל הנוגע לתרבותם ודתם, ולא שמים זין על תרבויות, כללים ורגישויות של עמים ודתות אחרות) הגדישה את הסאה.
כל הבלאגן הזה בשיתוף עם העברת הדיון על איראן למועצת הבטחון בהחלט הולך לעשות את השבועות הקרובים מעניינים במיוחד.
| |
חינוך למופת
האוטובוס המרוסק, אתמול אחה"צ מחוץ לשטוקהולם
אתמול (שלשום בארץ) קרתה טרגדיה לא קטנה בשבדיה, שכלל לא אוזכרה בחדשות בארץ.
אוטובוס ובו כחמישים נוסעים בדרך לשטוקהולם, התהפך בכביש המהיר דרומית לעיר ונמחץ כליל. תשעה נהרגו, חמישה עשר נפצעו קשה והיתר נפצעו בינוני וקל.
הנוסעים באוטובוס היו כולם בקבוצה אשר קנתה בקנייה מרוכזת כרטיסים למחזמר הסופר-מצליח ממה-מיה (שמבוסס על שירי אבבא ונכתב על ידי בני וביורן - שני הגברים לשעבר מאבבא). המחזמר רץ כבר שנים באנגליה, ניו יורק וגם בשבדיה, ונחשב לאחד ממחזות הזמר המצליחים בהיסטוריה. ככזה, קשה מאוד להשיג אליו כרטיסים ולרוב יש לקנותם חודשים רבים מראש.
ממה מיה - המחזמר
כשנפגשנו לארוחת ערב של יום שישי עם הורי הבלונדה, התמלאתי גאווה לאומית למשמע ההערה שאמרה האמא :
"הדבר הראשון שחשבתי כששמעתי על התאונה", היא אמרה בכל מבוייש מעט, "זה - איזה יופי, עכשיו בטוח יש כרטיסים לממה-מיה להערב, אז אם נלך לשם מהר נוכל לראות את המחזמר!"
היה לי קשה להפסיק לצחוק, גם הבלונדה, אביה של הבלונדה והאחות הצטרפו. "אני חושב שברגע זה קיבלת את אות 'ישראלית של כבוד'", אמרתי לה והבלונדה הנהנה והסכימה לחלוטין.
נו, אז מי אמר שרק אני הופך להיות יותר ויותר שבדי, באותה מידה אני גם מצליח להחדיר להם ציניות ישראלית בריאה והומור שחור משובח, דברים שלשבדי הממוצע יהיו זרים כחומוס עם פול והרבה חריף.
| |
הכל חוזר, חביבי
סמל החמאס - חרבות מוצלבות על רקע הר הבית וכיפת הסלע וארץ ישראל השלמה.
הכתובת אומרת "תנועת ההתנגדות האיסלמית חמאס". הכתובות בצדדים אומרות "אין אלוהים מלבד אללה" ו"מוחמד הוא שליחו של אללה"
מקרה ראשון
הזמן: תחילת ואמצע שנות ה-80.
המקום: ערבות אפגניסטן
האירועים: ברית המועצות, לאחר חתימה על הסכם "הגנה הדדית" עם הממשל האפגני המרקסיסטי, "נחלצת לעזרת הילידים" מול לוחמי הגרילה האיסלאמיים, מה שהופך ל"בוץ האפגני" או "הוייטנאם הסובייטית", עד לבריחה הרוסית משם בסוף שנות השמונים.
אחד מ"לוחמי החופש" הנועזים והקיצוניים ביותר היה בחור סעודי, בן למשפחה עשירה, עניפה ומכובדת מאוד. אותו בן ורבים כמוהו, קיבלו הכשרה, נשק ועזרה רבה מארצות הברית, במסגרת נסיונותיה להקטין את השפעת הסובייטים בעולם.
התוצאות: אותו "לוחם חופש" שהפך בעזרת האמריקאים למנהיג אירגון גרילה מקצועי, קיצוני ואכזרי, אחד אוסאמה בין לאדן, הפך להיות היעד מספר 1 של ארה"ב. הוא וממשיכי דרכו מהווים, כך לפי הממשל האמריקאי, את האיום הגדול ביותר על העולם החופשי בכלל ועל ארה"ב בפרט.
מקרה שני
הזמן: תחילת ואמצע שנות ה-80.
המקום: לבנון
האירועים: ממשלת ישראל פותחת במבצע "שלום הגליל" עם מטרה מוצהרת להרחיק את אש"פ מגבול ישראל. מטרה פחות מוצהרת כוללת את הניסיון להקים "משטר ידידותי לישראל" בשכנה הצפונית, כזה שיעשה שלום עם המדינה ויקשיב קשב רב ל"עצות" של השכנה הדרומית.
המטרה להרחיק את הקטיושות ואש"פ "40 ק"מ מהגבול" הופך למסע כיבוש של חצי מלבנון, המקומיים שעוד היו ידידותיים יחסית בתחילה, כשחשבו שהישראלים באו לעזור, הופכים אט אט למתנגדים פאסיביים ואקטיביים אל מול הכיבוש הישראלי. התנגדות שהופכת אלימה יותר ויותר.
התוצאות: אחד מהאירגונים הרבים שקמו בלבנון בעקבות הפלישה הישראלית היה ארגון איסלאמי בשם "חיזבאללה". ישראל אמנם לא אהבה אותו במיוחד, אבל ראתה בו משקל נגד יעיל מול אש"פ. ככזה, לא התייחסו אליו יותר מדי. עשור וחצי מאוחר יותר, זוקף החיזבאללה "לזכותו" את הנסיגה הישראלית מלבנון בעקבות מלחמת גרילה עיקשת שעלתה לישראל במאות הרוגים. החיזבאללה, באמצעות הפטרון האיראני, הפכה לשחקן משמעותי ביותר בזירה הלבנונית, ולאחד מהאיומים הרציניים ביותר על ישראל מבחינת טרור.
מקרה שלישי
הזמן: סוף שנות ה-70 עד סוף שנות ה-80. ומאוחר יותר, תחילת שנות ה-2000.
המקום: יהודה, שומרון וחבל עזה.
האירועים: החמאס, ארגון איסלאמי קיצוני שהוקם כמעין שלוחה של "האחים המוסלמים" בשטחי יש"ע, מקבל סיוע ישראלי (אם באמצעות העלמת עין ואם באמצעים אחרים), במטרה הברורה של יצירת "משקל נגד" לאש"פ, בניסיון לקעקע את "זכות הניהול" של "ארגון הטרור מספר 1" (כך לפי ישראל באותם ימים) את ענייני העם הפלסטינאי. לאחר התחלת האינטיפאדה הראשונה, בה הפך אש"פ למנהיג ההתקוממות ויאסר עראפת ל"סמל הפלסטינאי", הפך הצורך ביצירת אלטרנטיבה מקומית לחזק עוד יותר, מה שגרם לישראל להלחם בכל הכוח באש"פ, נציגיו ופועלו, ולהתעלם לחלוטין מהאירגונים שחתרו תחתיו. בתחילת שנות ה-2000, הואשמה הרשות הפלסטינאית (שהוקמה על ידי אש"פ) באחריות לפיגועים בישראל. כתוצאה מכך, הרסה ישראל את הרשות כמעט עד היסוד. עיקר הפגיעה היתה במוסדות התנועה (והשלטון) של אש"פ. "אירגוני הסירוב", לעומת זאת, כ"אירגוני צללים", נהנו מחסינות יחסית (מלבד מעצרים אקראיים וחיסולים ממוקדים) שנבע מכך שלא הם עמדו בחזית העימות.
התוצאות: החמאס הופך, נכון לאתמול, לגוף השלטוני החזק ביותר בשטחי יש"ע. הארגון הקטן וחסר המשמעות, זה שישראל העלימה ממנו ומקיצוניותו הדתית והלאומנית עין השלים את המהפך שישראל כל כך רצתה - אש"פ הוכה שוק על ירך, "הבחורים מטוניס" נבעטו מהשלטון, והשלטון הפך להיות "עממי ומקומי" - של ארגון טרור שלא בוחל באף אמצעי להשיג את מטרתו המוצהרת - שלטון איסלאמי מלא בכל שטחי ארץ ישראל.
ואחרי שקוראים את הדוגמאות הללו (ויש לא מעט דוגמאות דומות מדרום אמריקה, דרום מזרח אסיה ועוד), יש מישהו שעוד באמת חושב שאנחנו יודעים מה אנחנו עושים?
| |
?Who Watches The Watchers
מרכז הבקרה של משטרת שטוקהולם - מסכי ענק שמראים בעיקר מצלמות תנועה וערוצי טלוויזיה שבדיים.. נפלא.
השאלה הנ"ל היא לחם חוקם של רבים מאוהבי תיאוריות הקונספירציה ואלו שקראו את "1984" ו"פארנהייט 451" כמה פעמים יותר מדי, וחוששים מהאח הגדול הכל יכול.
בשבדיה, כמו שזה נראה, צריך לשנות את השאלה ל"?Who watches the criminals".
התשובה, כך מסתבר, עגומה למדי.
בכתבה שמתפרסמת היום ביומון Dagens Nyheter ("חדשות היום"), מתברר כי אמת עגומה במיוחד התגלתה בטקס פתיחת מרכז השליטה והבקרה החדש והסופר-מתקדם של משטרת שטוקהולם לפני זמן קצר.
המקום אמנם נראה כמו מרכז הבקרה ביוסטון, אבל בת'כלס, הוא לא שווה הרבה, ואפילו הרבה פחות מקודמו.
למה אני מתכוון?
מפקד מרכז הבקרה הסביר בראיון, כי שבעים ומשהו מצלמות הבטחון הפזורות ברחבי שטוקהולם (רובן בתחנות מטרו, מקצתן באיזורים "בעיתיים") נותקו, למעשה, ממרכז השליטה והבקרה, ביוזמת המשטרה עצמה (!!).
"המצלמות הקיימות ישנות יחסית", הסביר מפקד מרכז הבקרה, "ולא היו לנו את האמצעים הכספיים לקנות מצלמות חדשות. בנוסף לכך ,בעקבות הקשחת החוקים בכל הקשור למצלמות מעקב, הבנו שכדי להתקין מצלמות חדשות עלינו לעבור הליך בקשה מחודש לכל מצלמה. לכן, החלטנו לוותר על התקנת מצלמות חדשות, וניתקנו את כבלי המצלמות ממרכז הבקרה, כך שלמעשה אף אחת מהמצלמות אינן עובדות."
עוד הוסיף הגאון:
"הסיבה שהשארנו את המצלמות במקומן היתה כדי להרתיע פושעים פוטנציאלים, שיחשבו כי המצלמות אכן עובדות." אין ספק, פירסום הסיפור הזה בעמוד הראשון של אחד היומונים הנפוצים בשבדיה בטוח ירתיע את כל הפושעים באשר הם.
אז מה בדיוק עושים במרכז בקרה גדול עם שפע של מסכי ענק יקרים?
"אנחנו מקבלים וידאו ממצלמות הפיקוח של רשות הדרכים על הכבישים הראשיים", הסביר הקצין. "לצערנו, אין לנו כל שליטה על המידע שאנו מקבלים. מרכז הבקרה של רשות הדרכים מחליט תמונות מאילו מצלמות נקבל. אנחנו יכולים לקבל עד 4 שידורים במקביל מהם, אבל לרוב אנו מקבלים רק 1 בכל פעם."
"דווקא יכול היה להיות טוב אם, למשל, כאשר אנחנו רוצים לנסות לעקוב אחרי מכונית של שודדים נמלטים יכולנו לשלוט במצלמות", מעלה הקצין הרהור, "אבל התקשורת לוקחת זמן רב מדי, ואין לנו כל סמכות או יכולת טכנית לשנות את זווית המצלמות או לקבוע מי מהן תשדר אלינו, כך שזו בעיה."
אז מה יש לנו, לסיכום?
- מרכז בקרה חדיש ומחודש שעלה עשרות מיליונים - Check
- ביטול כל מצלמות הבטחון בשטוקהולם - Check
- הודעה על כך בראש חוצות כדי שכל שודד, גנב, אנס וונדליסט ידע זאת - Check
- עלייה חדה בפשיעה בשבדיה בכלל ובשטוקהולם בפרט - Check
- אימפוטנטיות משטרתית במלוא הדרה - Check
אחרי שקוראים כאלו כתבות, מתחילים לחשוב שאולי אפילו משטרת ישראל יותר מוצלחת מהגאונים כאן.
| |
לדף הבא
דפים:
|