בארץ, רבים על היכולת לשים פרצופים של אנשים בשלטי פרסומת בעיר הבירה, כדי לעקוף את העבודה שציבור רחב מסרב לתת לנשים להופיע בפרהסיה (טאליבן סטייל, רק עם שביס במקום בורקה).
כאן, מפרסמים תערוכת אומנות עם השלטים הבאים.
אולי באמת הכל נקודה של השקפת עולם והתייחסות - עירום הוא דבר טבעי, הכי טבעי שיש. זה לא אומר שצריך להסתובב ערומים בכל מקום (והרי זה גם לא יותר מדי פרקטי), אבל להתייחס לעירום כדבר "מגונה" זה אספקט לא ממש ברור של החברה האנושית שלפחות בסקנדינביה בארבעים/חמישים השנים האחרונות לא נחשב לדבר שיש להסתיר, כי אם חלק די סטנדרטי בקיום האנושי. זה לא אומר שצריך להציג עירום בכל מקום, אבל גם לא צריך להסתיר אותו כאשר הוא חלק מהמאורע הרלוונטי. בגלל זה אולי עירום מלא (נשי כמו גם גברי) מעולם לא נחשב כאן לבעייתי בתוכניות טלוויזיה או סרטים ולא נחשב למשהו שצריך לצנזר או להגביל את הצפייה בו.
זה מעניין עוד יותר בעיקר בהתחשב שדווקא בעניין זנות, שבדיה היא אחת המדינות המחמירות בעולם בכל הקשור לחוקי המלחמה בזנות. שבדיה היתה חלוצת החקיקה (שגם בישראל ניסו לאמץ) שמטילה את מלוא כובד האשמה על ה"לקוח" והשקיעה משאבים רבים במלחמה (לא ממש מוצלחת) בזנות. מצד אחד אין ממש קשר בין הדברים. מצד שני, זו עוד הוכחה לדעתי לכך שאם באמת חושבים על זה, אין ממש קשר בין עירום כעירום (זאת אומרת, גוף אדם ללא בגדים) לבין אקטים מיניים מפורשים.
וזה הופך את האובססיה הדתית (ולא משנה ממש מאיזו דת) של "גוף חשוף" למגוחכת עוד יותר. כי הרי בדיוק כמו כל דבר, היצר האנושי הטבעי הופך את "הפרי האסור" לנחשק ביותר. וכך שומעים איך מרפקים ובירכיים נחשבים כ"מעוררי תשוקה" ושאר ירקות.
ובנושא אחר לגמרי: העובדה שהיה יום וקצת, אחרי כל השלג, בו הטמפרטורות טיפסו במעט (מאוד) מעל האפס ואז חזרו לקפוא, גרמו לשלל יצירות מעניינות ברחבי העיר. לדוגמא, עמוד הקרח הענקי הזה (שיושב על מרזב). קשה קצת לראות קנה מידה, אבל ראש העמוד נמצא, אני מניח, בגובה של חמישה או שישה מטרים מעל הקרקע:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Ford Prefect
