החתונה באמת כבר כמעט בפתח. הרוב כבר מסודר, נשארו עוד דברים קטנים (פרחים ועוד כמה עניינים) אבל בגדול באמת כמעט הכל כבר סגור.

בנוסף לבלאגן הזה (בכל זאת, עוד שבוע ויומיים נוחתת לי פה משפחה בהרכב לא קטן - אבא, אמא, אח, אחות, סבא, סבתא  וגם בונוס - שניים מחבריי הטובים ביותר), ובנוסף למבחן שיש לי ביום חמישי הקרוב, היום הוטל עלי לבצע גיחה לבוקרשט, בירת רומניה (ממליגה מישהו?) ביום שני, לשם פגישה עם איזה אקזקיוטיב רם דרג בחברה ממשלתית גדולה ברומניה.

הפגישה אכן חשובה, אבל מכיוון שהיא תתרחש ביום שלישי בבוקר, ומכיוון שאין טיסות נורמליות לחזור ביום שלישי, אאלץ לחזור ביום רביעי בבוקר, בטיסה שיוצאת מבוקרשט בשעה 6:50 בבוקר, נוחתת בפראג, שם עלי לשרוף לא פחות משש שעות, ואז להמשיך לשדה בשטוקהולם, ולנסוע הביתה אחה"צ, רק בשביל לחזור לשם כמה שעות לאחר מכן בשביל לאסוף את השבט.

אבל מה, מכל עז יש מתוק - מסתבר ש(כנראה, שני הליצנים תמיד מחכים עד הדקה ה-93.5)שני החברים הטובים מגיעים גם כן עם הצ'כים, בטיסת הבוקר, מה שאומר שגם הם יהיו בפראג באותו זמן כמוני, ואף יטוסו ביחד איתי מפראג לשטוקהולם. לטוס עם שניהם זו בהחלט תהיה חוויה מעניינת (ויש לציין שמעולם לא עשיתי זאת), ודרך טובה להתחיל את השבוע המטורף למדי ששיאו, אמור להיות, החתונה.

מזג אוויר

האביב רחוק שנות אור משבדיה (במקרה הטוב, הוא יבליח לאיזו מיני גיחה עוד חודש) אבל עדיין, מרץ הוא חודש מלא תהפוכות, ובהחלט יכול להיות מצב בו שבת הבאה תהיה אפורה, מעוננת, עם מעלה או שתיים מעל האפס ובלי שום שלג. די גועל נפש. לעומת זאת, אם מתמזל מזלנו, ירד הרבה שלג בימים לפני,  הטמפטורה תשאר מתחת לאפס והשמש תזרח מעדנות, מה שיגרום לאותה שבת להראות לבנה ממטה ותכולה ממעלה, נוף קסום ומוצלח בהחלט לחתונה.

אבל.. הכל בידי אלי הויקינגים, נחייה ונראה (ולפחות לפי התחזית בינתיים, נראה שהמצב די שפיר - הרבה שלג צפוי בארבעת הימים הקרובים) :

תוספת - צריך ויזה?

ידידה שלי טוענת שחייבים להוציא ויזה מראש בשגרירות (אם באים עם דרכון ישראלי). עם זאת, בלונלי פלנט טוענים שאפשר להוציא את הויזה במקום בשדה התעופה. מישהו יודע מה נכון ומה לא?

מחר בשעה 14:00 (שעון אירופה, שעה 15:00 שעון ישראל) תפגוש שבדיה את פינלנד בגמר האולימפי בהוקי-קרח לגברים.

לפחות לפי הצורה שמתייחסים לזה ב-Afton Bladet, השבדים די בטוחים בעצמם :

למעלה כתוב - "עכשיו אנחנו לוקחים אותם - מזל טוב על מדליית כסף חדשה, פינלנד"

סטטיסטית לפחות, נראה שבאמת אין להם סיבה לדאוג - פינלנד אמנם הוכיחה יכולת מצויינת במהלך האולימפיאדה (ולא הפסידה אף משחק במוקדמות), אבל היסטורית, כמעט אף פעם לא קרה שהנבחרת הלאומית של שבדיה הפסידה לנבחרת הלאומית של פינלנד בהוקי קרח.

(או כמו שיוליוס קיסר אומר באחד מהפרקים היותר מוצלחים של סדרת המופת "רומא" - Its only Hubris if you fail).

הסרט הגרוע שראיתי בחיי (או לפחות אחד מחמשת הגרועים)

אתמול בערב הלכתי עם הבלונדה לראות סרט. המטרה העיקרית היתה להרחיק אותה מהבית בזמן שאחותה אירגנה כאן כל מיני דברים לקראת יום מסיבת הרווקות שלהם היום (מה שמזכיר לי - נכשלנו בניסיון לשכנע אותה לקחת משמרת, כך שתוכנית ב' במקום היתה להעיר אותה בשמונה בבוקר עם מכתב בתיבת הדואר שמורה לה להתלבש, לקחת כמה דברים ולצאת למקום מסויים).

בכל מקרה, הסרט שנבחר, בגלל קרבת האולם קולנוע לבית ובגלל שזה היה הסרט היחיד שאיכשהו יכל לעניין, היה סרט בשם Rent, המהווה עיבוד קולנועי למחזמר ברודווי מצליח למדי על חבורת צעירים באלפא-בת סיטי של ניו יורק בסוף שנות השמונים, כשלחלק לא קטן מהם יש איידס. אם תרצו, גרסת סוף שנות ה-80 ל-Hair רק בלי השירים הטובים, בלי עלילה מעניינת ובלי עירום.

מה אני אגיד לכם - זוועה מהלכת. לא רק שהם שרים כל הזמן, רוב הזמן הם שרים גרוע. וכשהם לא שרים - ם בוכים. וכשהם לא בוכים - הם משוחחים בצורה משעממת עד מוות.

אפילו טיי דיגס (השחור המאגניב מ-Go) ורוזאריו דאוסון (אחת מכוסיות העל מ-Sin City) לא מצליחים ליצור עניין מינימאלי. שלא לדבר על שאר הלוזרים בקאסט (שלפי מה שהבנתי, רובם מופיעים בהפקת המיוזיקל המקורית. מה אני אגיד לכם, רואים. אין להם נוכחות קולנועית בגרוש).

אבל מה, לפחות כריס קולומבוס ("הארי פוטר" הראשון והשני) הוכיח באופן סופי ומוחלט שהוא לא יודע לביים בגרוש, אז עכשיו נחסך ממני הצורך לראות אי פעם עוד סרט שבאחריותו.

ותודה לכל אלי הקולנוע כל חסדים קטנים מעין אלה, גם אם הם נצברו באמצעות שעתיים של סבל בלתי נגמר.

עדכון 26/2 שעה 16:15 (שעון אירופה)

נו, זה לא היה היובריס - שבדיה ניצחה את פינלנד בגמר האולימפי 2-3, במשחק מותח במיוחד.

לא רק שקיצצו להם את הכנפיים כדי שלא יוכלו לברוח (על פי האגדה, באנגליה אוהבים אגדות, אם יעזבו ה-Ravens את ה-Tower of London יקרוס המגדל וייפול בית המלוכה. כמו שזה נראה ולפי הקשקושים של הנסיך צ'ארלס, היום הזה לא רחוק עם או בלי עורבים), אלא עכשיו גם הכניסו אותם להסגר ולא נותנים להם להיות בחוץ, מחשש שיידבקו בשפעת העופות.

ואתם חשבתם שלהיות תרנגולת זה קשה.

הבלונדה ואני מתחתנים עוד שבועיים ועודף, כמו שכולם כאן (אני מניח) יודעים.

כמו ברוב העולם המערבי, גם בשבדיה, נהוגות מסיבות רווקים/ות, אשר מאורגנות בידי החבר/ה הטוב/ה של החתן/כלה.

בשבדיה קוראים למסיבה הזאת Mohepa (ואם להודות על האמת - אין לי שמץ של מושג מה זה אומר, אני אפילו לא בטוח שהאיות נכון ולדעתי זו גם לא מילה בשבדית. עם זאת, כל פעם שאומרים אותה מזכיר לי הדבר "חינה" משום מה, ולא בכדי, כנראה).

בכל מקרה, ה-Mohepa הזאת היא לרוב סיפור של יום שלם. מהערב ועד הלילה (או הבוקר אחרי), בו חבורה של בנות מצווחות (יותר או פחות) עוברות שלל הרפתקאות שונות ומשונות, מגוחכות, מצחיקות ומשעשעות (ועם שפע של תיעוד סטילס ווידאו) וכמובן, רצוי שיהיו גם מסאז'ים, ג'קוזי, אוכל משובח ומתנות.

על כל הסיפור הזה לא ממש מספרים לכלה המיועדת, אלא שומרים על היום וזהות המשתתפות בסוד. כמו כן, הכלה מהווה כמטרה ראשונה ועיקרית להתעללויות שונות ומשונות, כיד הדמיון הטובה על החברות. (כל הדברים נכונים גם למסיבות רווקים וחתנים כאן, אני די בטוח שרובכם קיבלתם באיזשהו שלב את מצגת הפאוור פוינט בה רואים בחור שבדי שהחברים הדביקו לו זקן איתו הוא הסתובב במשך כל יום מסיבת הרווקים, ורק בסוף היום הם גילו לו כי הזקן עשוי משער הערווה שלהם).

מה עושים להן? האופציות באמת לא נגמרות. מלבישים אותן בבייבי דול, שמים להן רולר בליידס, מאפרים אותן כמו ליצן (כן, הכל ביחד) ושולחים אותן למכור נשיקות ברחוב ראשי (5 קרונות לנשיקה), למשל.

החברות של הבלונדה מתכננות את ה-Mohepa שלה לשבת הקרובה. כמובן שלבלונדה אין מושג מהעניין, והדבר מצריך שיתוף פעולה מסויים ממני כדי לשגורם ההפתעה יהיה מושלם.

התוכנית, כך לפי אחותה והחברה הטובה שמארגנות, היתה לבקש מאחד הרופאים בבית החולים בו עובדת הבלונדה (החברה הטובה גם עובדת שם) להתקשר לבלונדה ולבקש ממנה להחליף אותו במשמרת שלו ביום שבת הקרוב. בעזרתי ידעו החברות באיזו רכבת הבלונדה הולכת לנסוע לבית החולים, ו"יחטפו" אותה מהרכבת בדרך לעבודה, כדי להתחיל את היום.

עד כאן הכל טוב ויפה, רק שהבלונדה, עם שתי משמרות לילה באמתחתה השבוע, לא ממש ששה להחליף מישהו למשמרת שלישית שכזו, כפי שהיא סיפרה לי אתמול.

ניסיתי לרמוז בעדינות שאולי כן שווה לקחת את המשמרת ("גם ככה בשבת אני אהיה עסוק, אם הוא יחליף אותך במשמרת שבוע הבא זה יכול לעזור עם החתונה, אם הוא יחליף אותך בספ"ש הבא יהיה לנו יותר זמן ביחד" ושלל תירוצים אחרים).

בסופו של דבר, השתכנעה הבלונדה כי אולי כדאי לעשות זאת, והיא תראה אם היא תדבר איתו היום. טלפון בהול לחברה בזמן שהבלונדה התקלחה הבהירה לה את הסיטואציה.

כאן נכנס גורם הנאיביות השבדי לפעולה במלוא עוזו - הסברתי ל-ס', החברה, כי אין סיכוי שהבלונדה תסכים לקחת את המשמרת בלי שהדוקטור ההוא יסכים לקחת משמרת אחת שלה.

"אבל," אמרה ס', "הרי הוא לא באמת ייקח ממנה משמרת, והיא לא באמת תיקח ממנו משמרת, אי אפשר לשקר לה ולהגיד לה כזה דבר."

"זו הדרך היחידה לשכנע אותה. היא מן הסתם תבין בעצמה, כאשר תקחו אותה, שזו היתה רק הדרך בה הצליחו לגרום לה לנסוע, ולא משמרת אמיתית, ולא ממש יהיה לה אכפת."

"אבל אנחנו בעצם משקרים לה", התעקשה ס', "ואולי היא תתכנן תוכניות או משהו לזמן של המשמרת שהדוקטור יבטיח לה שהוא ייקח במקומה, ואז פתאום היא תגלה שהיא כן צריכה לעשות את המשמרת?"

"באמת, ס'", (בשלב הזה כבר גלגלתי עיניים), "מדובר בעוד יומיים בסך הכל. ואני מבטיח שאדאג שהבלונדה לא תעשה כל תוכניות ביומיים הללו, בסדר?"

"טוב, אני מניחה שאפשר לעשות זאת, אבל אני עדיין מרגישה לא ממש נוח עם העניין", סיכמה ס'.

אז המצב כרגע הוא שהבלונדה בבית החולים, הרופא ההוא אמור ליצור אתה קשר ולשכנע אותה לעשות "משמרת" ביום שבת הקרוב, אני אמור בינתיים היום להכין את התיק שלה למשך כל היום (אחותה של הבלונדה נתנה הוראות מפורטות, מביקיני ועד בגדי יציאה בערב) ולקוות שאיכשהו הכל יצא לפועל כמתוכנן.

ומה לגבי מסיבת רווקים, אתם שואלים?

ובכן, נוכחות די מצומצמת של חברים טובים בשבדיה אומרת שאני כנראה אוותר על התענוג, ורק אצא עם כמה חברים יומיים לפני החתונה לאיזו מסעדה ופאב. סולידי, אני יודע, אבל זה מה יש.