כינוי:
Ford Prefect בן: 45 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
פברואר 2007
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2007
היסטריקה
כל הפסטיבל הזה מסביב לאסתריקה (שהופך מרגע לרגע לפארסה שמזכירה יותר מערכונים של מונטי פייטון מאשר מציאות של הנהגת מדינה רקובה, מושחתת וחסרת כל בושה) פשוט מדהים.
מדהים שבן אדם גזעני וחשוך כמוה יכול להתפס על ידי ציבור כה גדול כמנהיגה לגיטימית.
מדהים שנורמות בסיסיות של אמון ואמירת אמת, שמצפים מכל עובד זוטר במרכז תמיכה של כל חברה בארץ, לא קיים כאשר מגיעים להנהגה הבכירה של המדינה.
מדהים שכולם, מאולמרט הכלומניק ועד לליברמן הקשקשן, מתפלספים על "אם צריך תואר בשביל להיות שר" ולאף אחד שם למעלה לא מזיז את מה שכל בר דעת רואה - שהבן אדם שקרן חסר בושה, ושלאדם כזה אסור שתהיה כל השפעה על איך שהמדינה מתנהלת, כל שכן עמדה כה בכירה כמו שרה בממשלה. אם טוהר המידות שלה כל כך נמוך כאשר אפשר לבדוק את מה שהיא אומרת בקלות, מה היא תעשה בתוככי משרדה, מאחורי תילי יועצים, נהלים והחלטות שלאף אחד אין פיקוח עליהם?
מדהים שהבחורה, אחרי שתופסים אותה משקרת במצח נחושה, מחליטה פשוט להעלם ולשתוק, ולאף אחד מחבריה (למפלגה, לכנסת, זה לא ממש משנה) זה לא מפריע.
מדהים שכל צמרת השלטון במדינת ישראל הפכה למדמנה של שחיתות וגישת ה"אני ואפסי עוד" היא השליט הבלתי מעורער בצבא, במשטרה, בממשלה, בכנסת, בברשות המיסים, ושעמישראל מקבל זאת בשלווה (חוץ מהרבה טוקבקים זועמים, אבל אותם טוקבקיסטים אחרי זה הולכים ומצביעים לאותם אפסים מחדש). זה לא משהו שאולמרט הביא, זה לא חדש בכלל, אבל זה הופך לגרוע יותר ויותר בקצב מפחיד.
ועם זאת - האשמה מוטלת עלינו - האזרחים. האדישות שלנו, משיכת הכתפיים של "אין אלטרנטיבה" והעובדה שאנחנו מסכימים לקבל כאלה נורמות שלטון והתנהגות, בעוד שאם אנשים בחיינו הפרטיים היו נוהגים כך היינו מגיבים בחומרה, הופכת את האשמת ה"פוליטיקה" לבעייתית משהו.
ורק לשם ההשוואה:
אחרי שמונתה ממשלת שבדיה באוקטובר האחרון, התפטרו שתי שרות ושר.
הסיבות?
העסקת עוזרת בית בלי לשלם לה תשלומים סוציאלים, ואי תשלום אגרת הטלוויזיה.
יחי ההבדל הקטן (כאן לפחות לפוליטיקאים יש עוד בושה, בארץ הם כבר מזמן שכחו את משמעות המילה והגיעו למסקנה שאף פעם לא צריך לקחת אחריות, אלא רק לתקוף)
| |
אז איך סקורסזה קיבל את הפרס?
זה הלך בערך ככה:
איש אקדמיה א': ולקטגוריה הבאה - הסרט הטוב ביותר
איש אקדמיה ב': טוב, אז את מי יש לנו השנה?
איש אקדמיה א': בייבל, Letters from Iwo Jima, Little Miss Sunshine, ו-The Queen.
איש אקדמיה א': The Queen? עוד פעם הלן מירן דוחפת את האף..
איש אקדמיה ג': ואיזה אף...
איש אקדמיה א: טוב, נו, היא באמת דומה לה כמו שתי טיפות בושם אצולה יוקרתי. ניתן לה את השחקנית. אבל בקשר לסרט.. נו באמת.
איש אקדמיה ד': ב-Little Miss Sunshine יש מישהו שמשתמש בסמים ואפילו נהנה מזה! OFF WITH ITS HEAD!
איש אקדמיה ג': ומכתבים מאיו ג'ימה? סרט דובר יפנית? שמראה שגם היפאנים האימפריאליסטיים הרשעים היו בעצם בני אדם? איך נפלו גיבורים. אם Blondie היה רואה למה איסטווד הפך, הוא היה זורק אותו לתוך הקבר של פאולה שולץ
איש אקדמיה ב': זה היה סרט אחר, אידיוט. אתה באמת לא יודע שום דבר על קולנוע, הא?
איש אקדמיה א: לעניינו חברים. הזמן קצר - יש לנו משחק גולף מוזמן לשעה אחת ואנחנו עובדים כבר שלושים דקות רצוף!
איש אקדמיה ג': בייבל. קייט בלאנשט לא נראית מי יודע מה עם חור בצוואר. ובראד פיט צריך להתגלח לעיתים יותר קרובות. מה גם שרואים של ילדים מתים, ילדים מתים ושטיח אדום לא ממש עובדים ביחד.
איש אקדמיה א': אז מה נשאר?
איש אקדמיה ה': נשאר סקורסזה..
איש אקדמיה א-ד: מה?! עוד פעם?
איש אקדמיה ה': נו, התחקמנו ממנו כבר שלושים שנים, לא הגיע הזמן להוריד אותו מהגב שלנו? הוא מתקשר למזכירה שלי כל שלוש דקות ושואל אם כבר החלטנו.
איש אקדמיה א': איזה בכיין, אלוהים. אבל אם זה יוריד אותו מהגב שלנו, אז למה לא.. נו, שיהיה, The Departed מקבל את הפרס.
איש אקדמיה ה': ובואו ניתן לו גם את הבמאי, רק כדי שלא נצטרך להתעסק איתו יותר אף פעם.
איש אקדמיה ג': טוב, יאללה, הלכנו לשחק גולף?
| |
לא רק איקיאה ביום שישי אחה"צ, בזמן שאני הייתי בדירה החדשה ודיסקסתי את העניינים עם מנהל העבודה של השיפוצניקים (התקינו כנראה רגליים לא נכונות לאי במטבח, צינור האיוורור של קולט האדים לא מתחבר ליציאה בקיר כי הצינור שקיבלנו קטן מדי, לא קיבלנו את המספר הנכון של ידיות לארונות מאיקיאה ושאר ירקות) הבלונדה הלכה לה ל- Loppis - הגדרה כללית ל"שוק יד שנייה" שיכול להיות "מכירת חצר" של מישהו או שוק ענק מלא בשולחנות ובג'אנק מפואר.
אתמול, אחרי ש(שוב) היינו בדירה, ואחרי סיבוב קניות נוסף בשביל דברים שהפועלים היו צריכים (עוד 4000 קרונות, קא-צ'ינג!) הלכנו ביחד ללופיס הזה. הסתובבנו שם כחצי שעה וכרגיל, 99% ממה שראו שם היה ג'אנק טהור. עם זאת, לבסוף הגענו לחלק שהיו בו רהיטים, וראיתי את הדבר הבא:
מדובר בשידה גדולה למדי (180 ס"מ רוחב על 130 ס"מ גובה על 55 ס"מ עומק), עשוייה מעץ אלון, עם שישה ארונות ושלוש מגירות. על הדלת של כל ארון מפוסלת סצינה מהחיים החלקאיים של חלקאי שבדיה בשלהי המאה ה-19 (אפשר לראות קצירת חיטה, כריתת עצים, ציד, חריש, זריעה ועוד).
ממש התלהבתי. זה כל כל מוזר, כל כך אחר (ועשוי ושמור בצורה כל כך יפה) שהרגשתי שזה אולי משהו שמתאים להוסיף לדירה. כאשר שאלתי את הבלונדה הייתי כמעט בטוח שהיא תגיד שזה מכוער ומזוויע (הרי בדרך כלל הטעם שלנו הפוך לגמרי) היא הפתיעה אותי ואמרה שזה היה הדבר שהיא הכי אהבה כשהיא הסתובבה שם ביום לפני, וגם היא חושבת שזה כל כך אחר ושונה (וביזארי?) עד ששווה אולי לקנות את זה, כדי ליצור ניגוד לכל רהיטי איקיאה ושאר הדברים הסופר מודרנים שיהיו לנו בדירה.
אחרי דין ודברים (אלו המקומות היחידים בשבדיה בהם אפשר להתמקח על המחיר) קיבלנו הנחה קטנה ומה שיותר חשוב - מישלוח חינם הביתה (אין לי מושג כמה זה שוקל, אבל אני יכול להגיד שכשניסיתי לבד, לא הצלחתי אפילו להזיז את זה קצת), ובעוד שלושה שבועות, שבוע אחרי שנעבור, הרהיט יגיע.
עכשיו רק נותר להחליט איפה רוצים אותו - במסדרון הענק (יש קיר שמתאים בול), כארון אחסון למגבות, מצעים וכו'), בפינת האוכל כמקום אחסון לצלחות הגשה, כוסות יין וכו' או בסלון, כמקום אחסון ל.. לא יודע, אבל בטוח נמצא משהו.
המעבר המעבר נקבע לעשירי במרץ - עוד קצת פחות משבועיים. הפועלים מצפים שהם יסיימו לעבוד עד סוף שבוע הבא (נשאר להם לצבוע את החדר השלישי - קירות ותקרה, לגרד את הטפטים מכל הסלון ולצבוע גם אותו). השבוע שיישאר יותיר לנו זמן לנקות שם לפני המעבר.
בינתיים - צריך לארוז, ולסדר, ולבקר בדירה מדי יום ולדסקס את הבעיות והשאלות החדשות שעולות (כל כך הרבה דברים שלא חושבים עליהם מראש שזה פשוט מדהים) אבל.. יום המעבר אכן מתקרב.
| |
אז איפה פורד? פורד עסוק עד מעל הראש בשיפוץ הדירה.
באופן כללי, למי שעוד לא מכיר (ומי שכן, יכול להזדהות) - שיפוץ דירה זה משתנה שגדל בטור הנדסי - כל יום מוצאים עוד דבר לתקן, עוד דבר לקנות, עוד בעיה לסדר (מי למשל היה מאמין שבבניין חדש לא יצליחו לבנות קיר בזווית של 90 מעלות לקיר אחר? המצרים עשו את זה עם הפירמידות לפני 5000 שנים!).
אבל, הדברים מתחילים לקבל צורה, ונראה שהכל יוצא ממש יפה (בטח שיהיו תמונות, כשיהיה מוכן, אתם יודעים למי מראים חצי עבודה, נכון?)
אז עמכם הסליחה - בין העבודה לדירה לסידורים לפני המעבר - הבלוג די קיבל פריוריטי נמוך למדי.
אבל אני אחזור.
בקרוב.
אני מקווה.
| |
לדף הבא
דפים:
|