היום, רשמית, הוא היום האחרון של החורף, ותחילת האביב בשבדיה.

"לכבוד" זה, התחיל לרדת שלג בכמויות מרשימות במיוחד מתישהו לפנות בוקר, שלג שלא הפסיק לרדת מאז ועד עכשיו.

הרחובות שוב לבנים, הרוח מקפיאה במיוחד (לאור העובדה שאת מעיל החורף כבר אפסנתי ועברתי אחר כבוד ל"מעיל האביב").

מעת לעת, כבונוס, השלג מתחלף לא ב"שלג רטוב" - שילוב מנצח ובוצי של גשם ושלג שגם מקרר הרבה יותר מגשם וגם מרטיב הרבה יותר משלג.

פשוט תענוג.

(ולכן אני אומר - דיר באלאק למזג האוויר בישראל - אני רואה שמתוכנן איזה יום גשם או שניים לספ"ש בתל אביב, ואני מאוד מקווה שמיום רביעי הקרוב ועד יום ראשון שבוע וחצי אחרי זה, מזג האוויר בישראל יהיה אביבי ומופלא כמו שכולם חולמים שפסח צריך להיות - הפרחים פורחים, הציפורים מצייצות, העצים מלבלבים וכולם מאושרים ומחייכים!)

(אה, כן, וגם בלי יותר מדי קסאמים ומחבלים מתופצצים בבקשה, תודה).

קיבלתי הצעת עבודה.

ההצעה טובה מאוד - התפקיד מעניין ביותר, החברה היא חברה בין לאומית גדולה והעבודה עצמה היא עבודה קריטית לארגון, וקריטית גם לחיי המסחר העולמיים כפי שאנו מכירים אותם היום (לא, זאת לא הגזמה).

התנאים סבירים לחלוטין, וטובים יותר מאלו שיש לי בעבודה היום.

מצד שני - החברה בה אני עובד היום היא חברה פרטית וקטנה יחסית. ככזאת, ולאור התפקיד הבכיר בו אני מחזיק, ידוע לי שאם אעזוב את העבודה יהיה לחברה קשה מאוד, במיוחד בתקופה הזו בה פרוייקטים חדשים רבים רצים במקביל, להמשיך במסלולה. אני לא חושב שהיא תתמוטט, אבל הסיכון בהחלט קיים.

אז מה עושים? טובתי האישית נטו אומרת שאני בהחלט צריך לתפוס את ההזדמנות בשתי ידיים, אבל המצפון.. אחח.. המצפון.

ההחלטה צריכה להעשות בקרוב מאוד. מחר יש לי דיון חוזה עם החברה החדשה, ואת ההחלטה הם רוצים לקבל עד אמצע שבוע הבא.

יהיה מעניין, זה בטוח.

עדכון יום שישי, ה-31 במרץ

הייתי בפגישה היום בבוקר. נציגת כוח האדם היתה מתוקה מתמיד, והציגה לי את הסכם העבודה, הסכם השכר, תנאי העסקה, בונוסים, הטבות, מחויבויות וכו'. ברפרוף לא ראיתי שום בעיה עם ההצעה. מכיוון שלמדתי מזמן שעל הסכמים חשובים לעולם אין לחתום "במקום", אז לקחתי את החוזה בשני העתקים הביתה, אעין בו ובנספחים במשך השבוע ואם לא יהיה שום שינוי, אחתום עליהם ואשלח לחברה ביום שני.

לגבי תהליך התחלת העבודה - כאן מגיע הקאטץ' הבא. הם, כמובן, רוצים מישהו כבר עכשיו, אתמול אם אפשר. עם זאת, הם תכננו שייקח להם שלושה חודשים מיום חתימה על חוזה לקבל את העובד החדש (כי זה זמן ההודעה המוקדמת הסטנדרטי בשבדיה), כך שאם אני אומר להם שאני צריך חודשיים, מבחינתם זה רווח נקי נטו.

בסופו של דבר הסיפור גמיש למדי - אחרי החתימה על החוזה אדבר עם החברה שלי על כך שאני עוזב, אסכם איתם על תאריך ואז אודיע לחברה החדשה מתי אני יכול להתחיל. כמו כן, אנצל את ההזדמנות לקחת "חלון" בין סיום העבודה הנוכחית ותחילת העבודה החדשה של שבוע וחצי או שבועיים, בהם אוכל לנסוע לי קצת לארץ, לבלות זמן איכות עם החברים ו-"To Chill" לפני שאני נכנס בסערה לתפקיד החדש והמגניב.

אמרתי לכם שיהיה מעניין

הפרוייקט הגדול הבא שלנו מתחיל.

פעם מזמן, באחד הפוסטים הראשונים של הבלוג, ספרתי לכם על נסיונות ראשוניים למצוא דירה לקנייה בשטוקהולם. ניסיונות שזנחנו מהר מאוד עקב חוסר צורך וחוסר החלטיות.

הבלונדה ואני החלטנו, עכשיו כשענייני החתונה כמעט לגמרי מאחורינו (עוד מסיבת חתונה ענקית אחת בארץ ביום ראשון הבא, וזהו, בערך), הגיע הזמן לעבור לפרוייקט הבא - מקום מגורים.

כרגע אנחנו שוכרים דירת שניים וחצי חדרים חביבה למדי בפרבר צפון מערבי של שטוקהולם. המקום אידיאלי מבחינות רבות (נגישות תחבורתית, קרבה לפארקים, וכו') ופחות אידיאלי מבחינות אחרות (לא ממש מעניין, רחוק ללכת ברגל למרכז העיר, מיסים גבוהים יחסית).

בכל מקרה, המסקנה היא שבהחלט הגיע הזמן להפסיק לשלם שכירות (גבוהה למדי) ובמקום זה לנצל את מצבנו הכלכלי השפיר והריבית הנמוכה, ולקנות דירה.

המחשבה היא שנקנה דירה לכמה שנים, כזאת שתספיק בשלב זה כדירת מגורים לזוג עם חדר נוסף שמשמש כחדר אורחים/עבודה ובשלב מעט מאוחר יותר (אינשאללה) - כדירה לזוג פלוס ילד. אחרי תקופה מסויימת כזאת, המחשבה ממשיכה שנמכור את הדירה בעיר, לטובת בית פרטי מחוץ לעיר, עם גינה רחבת ידיים והרבה הרבה מקום (לא חסרים כאלה בשבדיה, אפילו לא באזור שטוקהולם, במיוחד אם מוכנים לצאת מרחק של 20-30 דקות נסיעה מהעיר).

בכל מקרה, כצעד ראשון, החלטנו להתחיל ולחפש דירות. הרעיון היה, שאם כבר גרים בעיר, אז עדיף כבר לגור בעיר. לכן, התחלנו לחפש בפרברים השיקיים (והיקרים) ביותר שלה - Vasastan, Östermalm ו-Gärdet.

מהר מאוד (אחרי ספ"ש ראשון של חיפושים) הגענו למסקנה שאולי השאיפה הזאת, איך נאמר, מוגזמת משהו.

למה מוגזמת? כי המחירים באיזורים הללו (ובכלל בשטוקהולם) ,עלו בשנים האחרונות בצורה מטורפת. בשנה האחרונה לבד, עלה מחיר הדירות באיזורים הללו (ועוד כמה איזורים קרובים למרכז) בטווחים שנעים בין 20% ועד 50% (בשנה!).

לכן, אם חשקה נפשכם בדירה חביבה באחד מהאיזורים הללו, מחיר הפתיחה (אם אתם לא מבינים על מה אני מדבר, לכו וקראו את הפוסט הזה - מחיר הפתיחה של ה-Bidding) היום עומד על כ-40,000 קרונות למטר רבוע. כמה זה? בערך 5000 יורו. כן, למטר רבוע. דירת שלושה חדרים בגודל נאה (נגיד, 80 מ"ר) תעלה, בחישוב מהיר, כ-400,000 יורו. ושוב, אני מזכיר - מחיר פתיחה.

למה זה חשוב להזכיר? הנה דוגמא נאה - ביום ראשון הלכנו לראות דירה ממש ממש נחמדה (הדירה הזאת).

הבניין נבנה בתחילת המאה ה-20, שופץ לחלוטין בתחילת שנות ה-90. החדרים ע-נ-ק-י-י-ם, המיקום מעולה (סופר מרכזי, ועם זאת שקט לחלוטין). הבניין מטופח ובסטנדרט גבוה, מקומות אחסון בשפע, מטבח משופצר לעילא ואמבטיה קטנה יחסית, אבל מאובזרת ויוקרתית.

כל הסיפור הזה יושב על 81 מטרים רבועיים, עם מחיר פתיחה של 3,250,000 קרונות (ביורו למתקשים - 361,000). באופן אישי, החלטנו שאם הדירה תשאר מתחת ל-3,500,000 קרונות (390,000 יורו) אז יש מצב ששווה לקנות אותה.

ביום ראשון, (ב-Visning הראשון, בו מראים את הדירה לשלושת רבעי שעה שלמה!) הגיעו יחסית מעט אנשים לדירה, מה שנסך בנו תקווה. הצצה לרשימה של הסוכנת הראתה שמכל האנשים שביקרו, רק שמונה סומנו כ"מעוניינים להציע הצעה במכרז".

יום שני, אתמול, בביקור השני (הפעם רק חצי שעה) הראה את האמת המרה - הסיבה שלא הגיעו יום קודם היתה היום השמשי והחמים שנפל פתאום על שטוקהולם, כך שאתמול הדירה היתה מפוצצת באנשים. לא היה ספק שמכל האנשים הללו, לא מעטים יביעו התעניינות בדירה, ואף יותר מכך.

היום בבוקר, בשיחה קצרה עם הסוכנת, התבררה האמת - אחרי שלושה אנשים בלבד (זאת אומרת - שלושת האנשים הראשונים מהרשימה של אנשים שמעוניינים לקנות את הדירה ומשתתפים במחירה הפומבית) המחיר עלה ל-3,700,000 קרונות (415,000 יורו). אחרי שלושה אנשים בלבד. מה שאומר שאין כמעט ספק שעד סוף ה-Bidding יגיע מחיר הדירה הסופי לבערך (לפי ההערכה שלי, של הבלונדה וגם של הסוכנת) 4,500,000 מיליון קרונות (או ביורו - 500,000). כן, חצי מיליון יורו לדירת שלושה חדרים במרכז העיר. במטרים מרובעים, מדובר ב-55,000 קרונות למטר רבוע, כ-6200 יורו.

אם הייתם באים לקנות את אותה דירה לפני שנה, סביר מאוד להניח שהייתם מצליחים לקנות אותה ב-3,000,000 קרונות, כך שזה נותן מושג לגבי הקפיצה העצומה במחירים.

אי לכך ובהתאם לזאת - וגם בגלל שחדרה בנו ההכרה מה זה אומר להתחייב לבנק על קנייה של דירה בחצי מיליון יורו (גם לשני בעלי מקצועות חופשיים שמרוויחים יפה ואין להם ילדים), אנחנו בהחלט שוקלים בשנית את העניין, וכנראה שתיפול ההחלטה לחפש במקום זאת דירה במחיר טיפה יותר שפוי בפרברים (דירה גדולה, מרווחת ,מאובזרת במיקום טוב בפרבר שלנו תעלה בערך חצי מהמחיר הנ"ל. עדיין יקר יחסית למה שמכירים בארץ, אבל שפוי יחסית וניתן להשגה).

ולי רק נותר לקוות שהספקולנטים טועים, ושזו לא בועת מחירים - כי אם הריבית תתחיל לעלות, והשוק יפסיק להציע מחירים כאלו מטורפים לדירות, כלכלת שבדיה בהחלט תגיע למשבר חמור במיוחד.

ריח בחירות עומד באוויר.

לא, אני לא מדבר על השעמומון שיבוא מחר על ישראל (למישהו יש ספק שקדימה+עבודה יהיו מפלגות השלטון הבאות? Then again, כולנו יודעים למי נתנה הנבואה..) אלא על הבחירות הכלליות שיערכו בשבדיה בספטמבר הקרוב.

יש ריח של מהפך באוויר - "השילוש השלטוני" הכמעט-נצחי בשבדיה - הסוציאל דמוקרטים (בהנהגת רה"מ - יורן פרשון) ביחד עם מפלגת הירוקים ומפלגת השמאל נמצאים בשלטון ברציפות מאז בחירות 1994. יותר מכך, מלבד תקופות קצרות ביותר (האחרונה שבהן בתחילת שנות ה-90) מפלגת הסוציאל-דמוקרטים היתה מפלגת השלטון ב-60 השנים האחרונות (וזו הסיבה ששבדים רבים מכנים את שבדיה "דיקטטורה דמוקרטית" או "דמוקרטיה דיקטטורית").

יורן פרשון - רה"מ שבדיה ממפגת הסוציאל דמוקרטים

מול הסוציאל דמוקרטים ("העבודה" של שבדיה) עומדת מפלגת "המתונים" ("הליכוד" של שבדיה) והעומד בראשה - פרדריק ריינדפלד, אשר היו בשלטון תקופה קצרה (בתחילת שנות ה-90) ומציגים עצמם כאלטרנטיבה השלטונית (ביחד עם קואליציה של שלוש מפלגות נוספות) לשלטון הסוציאל דמוקרטים.

פרדריק ריינדפלד - מועמד רה"מ של מפלגת "המתונים"

דברים רבים קרו במהלך הקנדציה האחרונה של הסוציאל דמוקרטים אשר גרמו לאנשי המפלגה להביט בדאגה בסקרים, ולראות שלראשונה מזה עידן ועידנים, אכן יש סיכוי שהמפלגה תנושל משלטונה הכמעט-נצחי.

מפאשלות כלכליות (כולל מינוי תמוה ביותר לשר אוצר של אחד, פר נודר, אשר למד בסך הכל קורס בודד אחד בכלכלה באוניברסיטה ובראיון הכניסה שלו לתפקיד אמר, הין השאר "אני לא חושב שידע בכלכלה הוא משהו נחוץ כדי לתפקד כשר אוצר"), דרך פאשלות מנהלתיות (הבלאגן האטומי אחרי אסון הצונאמי, חוסר העזרה וההענות של השלטון לאלפי הפצועים השבדים, ההתנערות מאחריות ועוד) וכלה בסקנדלים שונים ומשונים.

בין המעניינים (והאחרונים) שבהם אפשר לציין  את סקנדל שליחת האי מיילים אשר לכלכו על ראש מפלגת המתונים. אי מיילים שנשלחו, מתברר, על ידי פקידים בכירים במפלגת הסוציאל דמוקרטים

דבר נוסף - אשר קרה רק בשבוע שעבר - שרת החוץ השנואה ליילה פרייוולד (זאת שאמרה בנונשלנטיות כי אחרי שהיא שמעה על אסון הצונאמי היא הלכה לתיאטרון וסגרה את הטלפון הסלולרי שלה) נתפסה משקרת "על חם", דבר שהביא להתפטרותה המיידית (זוהי ההתפטרות השנייה שלה על רקע שכזה - לפני כמה שנים היא התפוטרה על רקע שקר מתפקיד שרת המשפטים, לא פחות).

למרות כל זאת - המאבק צמוד למדי, ובין "גוש המתונים" ל"גוש הסוציאל דמוקרטים" המאבק צמוד למדי עם ייתרון של אחוזים בודדים ל"מתונים". זהו בהחלט שינוי מהפכני במדינה שמצביעה כמעט אוטומאטית לסוציאל-דמוקרטים (וכפי הנראה, רבים יעשו זאת גם כעת), אבל המפלגה משיבה מלחמה. החלטה חכמה אחת אפשר לציין מהיום - ראש הממשלה מינה לתפקיד שר החוץ, במקום שרת החוץ המתפוטרת, בחור בשם יאן אליאסון - דיפולמט שבדי מקצועי שעובד במוסדות דיפלומטים בכירים כבר עשרות שנים וכרגע משמש כראש אגף באו"ם.

אין ספק שהבאת בעל מקצוע שכזה לתפקיד, במקום השקרנית הלא-יוצלחית, תזכה את יורן פרשון בנקודות ותעזור לעוד כמה שבדים להרגיש כי "אולי בכל זאת הסוציאל דמוקרטים יכולים להמשיך לשלוט".

יאן אליאסון - דיפלומט שבדי בכיר ומערך עד מאוד - שר החוץ החדש של שבדיה

וזאת בעיה, אין ספק. אמנם שבדיה היא עדיין מהעשירות במדינות העולם, עם מערכות רווחה, בריאות וחינוך שלמרות כל הבעיות מספקות שירות ברמה גבוהה בהרבה מהנמצא בכמעט כל ארצות העולם ועם עודף תקציבי קבוע מדי שנה בשנה.

אבל עדיין - מפלגה שיושבת בשלטון כל כך הרבה זמן מתנוונת - אפשר לראות זאת לדוגמא בהבטחה המגוחכת של הסוציאל דמוקרטים לסבסד את טיפולי השיניים בשבדיה (שכיום הם יקרים כל כך עד ששבדים לא מעטים נוסעים לחו"ל כדי לעבור טיפולי שיניים), "אבל רק אחרי הבחירות". למה? הרי המצב ידוע במשך שנים, ומפלגת השלטון נמצאת שם כל הזמן הזה - אם הם באמת היו מסוגלים לטפל בבעיה - למה רק אחרי הבחירות ולא עכשיו?

דבר נוסף - אסון הצונאמי. האסון הגדול בהיסטוריה של שבדיה לפני הצונאמי היה אסון המעבורת "אסטוניה", שטבעה בדרך משטוקהולם לטלין (בירת אסטוניה) ועל סיפונה יותר מאלף נוסעים. בוועדת החקירה שהוקמה בעקבות האסון הוחלט (על ידי אותה ממשלה כמעט בדיוק כמו שיושבת היום, עשר שנים לאחר האסון, בשלטון), להקים גוף מרכזי שיטפל באסונות בקנה מידה גדול.

עשר שנים עברו ומה שנשאר מהתוכנית זו פיסת נייר. בכל העשור בו ישבה אותה קואליציה בשלטון, עם החלטה מסודרת להקים רשות שכזאת, דבר לא נעשה. את התוצאות ראינו בפוקט בדצמבר 2004.

אז מה ייקרה? קשה מאוד להגיד. כמו שכתבתי, יש נאמנות בסיסית של שבדים רבים מאוד לסוציאל דמקורטים, מפלגה שעדיין נחשבת ל"אבי שבדיה המודרנית", שהפכה אותה ממדינה אירופאית ענייה ונחשלת למדינה אירופאית חזקה, עשירה ומתקדמת. לעניות דעתי - ההילה הזאת שייכת לעבר, והשלטון צריך רענון רציני, כזה שיתאים את שבדיה למצב האירופאי והעולמי של שנות האלפיים, ויעזור לה להמשיך לצעוד קדימה ולא להשאר במקום (כפי שנראה, לעיתים, שהיא עושה כיום על השלטון הנוכחי).