הקדם-אירוויזון השבדי (המכונה כאן Melodifestivalen) הוא, כמו שכבר סיפרתי בעבר, אירוע שעולה כנראה בעלות ההפקה כמו גם בגרנזיוזיות שלו אפילו על האירוויזיון עצמו.

בכל מקרה, כלל שלל השלבים של הקדם (4 תחרויות בארבע ערים שונות, חצי גמר בגטנבורג וגמר בשטוקהולם בספ"ש שעבר, בנוכחות 40,000 צופים ועם קהל צופים בבית של יותר מ-3 מיליון - שליש מאוכלוסיית שבדיה) הגיגעו לסיומם בשעה טובה, אך לא כל כך מוצלחת.

השנה, בכדי להתגבר על החרפה של השנים האחרונות (בהן שבדיה בעקביות בוחרת שירים שמסיימים באירוויזיון עצמו בתחתית הטבלה) שינו השנה את השיפוט בגמר והפכו אותו למעשה למיני אירוויזיון - ועדות שיפוט מלא פחות מ-6 ארצות דירגו גם הם את השירים, כמו גם שופטים ב-6 ערים בשבדיה ולבסוף, מה שהצביע הקהל בבית (1.7 מיליון הצבעות!).

מבין עשרת השירים שהגיעו לגמר, היה ברור שהבא הוא לא רק פייבוריט אלא גם השיר המוצלח ביותר:

ואכן, כל עוד היה מדובר בשופטים (השבדים כמו גם הבין לאומיים), הוא עמד במקום הראשון.

אך ברגע שנכנסו קולות הצופים לתמונה, נבחרה במקום הזוועה הזו, והיא זו שתייצג אותנו השנה באירוויזיון. נו, הנה מגיע עוד מקום 20 מינוס.

כאשר עברתי בשדה התעופה שארל דה גול אתמול, צדה את עיני מכונה של חברת הסלולר Orange (כן, אותו מותג כמו שיש בארץ).

במכונה הזו, שעוצבה כמכונה שלא שונה בהרבה ממכונות לממכר ממתקים, סנדביצ'ים וכו', מכרו טלפונים סלולרים.

הרעיון הוא - אתה מגיע לצרפת, אתה רוצה מספר מקומי שזול להתקשר ממנו/אליו אבל אתה לא רוצה להסתבך עם למצוא חנויות בשביל לקנות SIM card, לטעון אותו, להחליף בטלפון הקיים וכו'. או לחילופין, אתה רוצה אינטרנט מהיר סלולרי אבל צריך חשבון מקומי בכדי שלא תמצא את עצמך עם חשבון טלפון בו יש יותר ספרות ממספר הטלפון (לפחות בעניין הזה אירופה זזה קדימה צעד אחד שבוע שעבר. הצעד הבא הוא להציג תעריף אחיד לכל האיחוד, לדעתי).

בכל מקרה, הקיוסק הזה מאפשר לך למשל לקנות, בעבור 19 יורו בלבד (שזה בערך 100 ש"ח, אם אני לא טועה), את הטלפון החביב הזה, מתוצרת Alcatel הצרפתית. הטלפון מגיע טעון ומוכן לשימוש, עם מספר מקומי ועם 60 דקות שיחה טעונות שאפשר להתחיל ולהשתמש בהם מיד כאשר מדליקים את המכשיר. מצורפת גם ערכת אוזניה/מיקרופון פשוטה בכדי שתוכלו לדבר בזמן נהיגה ומטען. את הטלפון אפשר לטעון מחדש באמצעות כרטיסי טעינה שקונים מהקיוסקים הללו או מאורנג' עצמם. הטלפון עצמו בסיסי למדי אבל עדיין מציע את מה שהכרחי - יכולת שיחה, יכולת שליחה וקבלה של SMS, מחשבון ואף רדיו FM.

יש גם דגם טיפה יותר מתקדם שעולה 39 יורו ונותן יותר פונקציות. גם כאן טעון הטלפון ומוכן לשימוש מיידי.

מודם סלולרי 3G אפשר לקנות ב-40 יורו וזה כולל 24 שעות גלישה שכלולות במחיר (עם מגבלה על כמות המידע שאפשר להעביר, כמובן).

וכאן עולה השאלה המעניינת - האם מדובר בנוחות או בבזבוז? נכון שהמכשירים כולם ניתנים למחזור (ובמקומות רבים באירופה קל למדי למחזר טלפונים - במדינות רבות, כולל שבדיה, יש ברוב החנויות שמוכרות מכשירים סלולריים מקום ייעודי לזרוק מטענים וטלפונים ישנים, אותם לוקחים וממחזרים) אבל עדיין, מדובר באופרציה שלמה ליצירת מכשיר שמסובך יחסית לייצר בשביל שימוש חד פעמי בלבד (למרות שכאמור אפשר להפוך אותו למכשיר רגיל ושמיש).

בכל מקרה, חשבתי שהרעיון מעניין מספיק בשביל להביא אותו כאן.