היום, לפני 9 שנים בדיוק, הגיע בחור בן 24 לצפון הרחוק ופגש את הבלונדה שלו.

תשע שנים בהן הספקתי להתחתן, להפוך לאבא לשני ילדים, לקנות דירה ואחר כך וילה, לפתח קריירה מקומית עניפה, לטייל בשלל מקומות בעולם ללמוד שבדית שוטפת ולהרגיש שאכן הפכתי לחלק מהמדינה שהפכה למדינת הבית שלי.

יותר מרבע מחיי ביליתי בשבדיה. זמן ארוך יותר מבכל מקום אחר חוץ מאשר ישראל. היום גם הפך הבית הנוכחי שלנו לבית בו גרתי את התקופה הארוכה ביותר בחיי מאז שעזבתי את בית הורי (את המפתחות קיבלנו ב-11 לספטמבר 2009).

הרבה זמן, הרבה אירועים, הרבה עליות וגם כמה מורדות. אני שמח על המקום בו אני נמצא ואליו הגעתי ונראה מה יביא העתיד, לקראת הנקודה הבאה שתגיע בעוד 3 שנים, כאשר המדידה תעמוד על שליש מחיי (12 שנים בגיל 36).

הגן של הטרול ואינשם נסגר לפני שבוע וחצי לתקופה של חמישה שבועות. רוב השבדים עם הילדים הקטנים אכן לוקחים 4-5 שבועות ביחד כמשפחה. במקרה הנוכחי, בגלל אילוצים כאלו ואחרים, חילקנו אני והבלונדה את החופשה בצורה מעט שונה - היא לקחה את שלושת השבועות הראשונים ואני את שלושת האחרונים, כך שיוצא שיש לנו למעשה רק שבוע אחד של חופש משותף ביחד.

בכדי שבכל זאת זה יהיה קצת קיץ שבדי כמו שצריך, עברה הבלונדה עם הילדים לבית הקיץ לשבועיים הראשונים, עד שנסע לארץ (אה, כן, גם זה בתוכנית). בהחלט מדובר באחת מאבני היסוד של הקיץ השבדי - בילוי עם המשפחה במשך תקופה ארוכה (המהדרין עושים זאת למשך חודש או יותר רצוף) בבית הקיץ. לרוב עם כל מיני קרובים שבאים לבקר או נשארים לתקופות ארוכות יותר. במקרה הנוכחי, הבלונדה עם הילדים, אחותה של הבלונדה עם הבת דודה (להלן, "בייבי בלו") והורי הבלונדה.

מכיוון שאני עדיין עובד בשבועיים הללו, כאמור, ביליתי את רוב לילותיי לבד בביתנו בשטוקהולם (מה שמהווה חופש מרענן למדי כשלעצמו) וניסיתי להשלים כל מיני חסכים (מלתקן את הברז במטבח, ניקיון של המגרות ועד שחזור המחשב במרתף שהחליט לחטוף שעלת מחשבים קשה לפני כמה זמן).

עם זאת, את סוף השבוע כמו גם לילה אחד באמצע השבוע ביליתי בבית הקיץ גם כן (די נוח להגיע עם הרכבת התחתית לתחנה המרכזית ומשם נסיעה של 40 דקות ברכבת ועוד עשר דקות נסיעה באוטו).

במסגרת זו (אך קצת לפני) חגגנו גם את "מיד-סאמר", אולי המסורת הפאגאנית הכי משמעותית שעדיין נחגגת בצורה נרחבת בסקנדינביה בכלל ובשבדיה בפרט, כולל העמוד עם הפרחים, ריקודים במעגלים והרבה מצב רוח טוב.

והנה לכם, ישר מהתנור (או האייפון, במקרה הזה), כמה תמונות נבחרות:

אינשם ובייבי בלו, BFF כבר מהרגע הראשון

ואלו הם Smultron, או Wild Strawberries, שצומחים להם בכל חור בימים אלו (וטעימים למדי)

כאשר חזרתי מבית הקיץ, ליד תחנת רכבת תחתית באיזור מגורים, ראיתי איילה. עוד אחד מהדברים שאין סיכוי

שהייתי רואה בתל אביב :) (קשה לראות, היא עומדת במרכז התמונה, משמאל ל-Bowlingcenter)

למרות שבגדול היה חם למדי (ואף חם מדי) בשבועות האחרונים, גם גשם לא היה חסר.

כך זה נראה בדרך מהעבודה באחד הימים

והעיר בזמן תחילת השקיעה (בניגוד לארץ, השקיעה כאן היא עסק של כמה שעות בקיץ)

אחד השלטים החביבים עלי בשבדיה, התאהבתי בפעם הראשונה שראיתי אותו, קצת אחרי שעברתי לכאן ביולי 2003

ובספ"ש האחרון, בעיירה ליד ביץ הקיץ (שממוקמת ליד אתר שהווה את אחד ממרכזי הויקינגים הגדולים בסקנדינביה),

נחגג "סוף שבוע ויקינגי". הנה כמה תמונות מהאירוע

ולבסוף, שדות הפשתן (שגם ראיתם בפוסט הקודם) ביום ערפילי. נראה כמעט כמו אגם

הבלונדה, הטרול ואינשם בבית הקיץ בעוד אני עובד השבוע ושבוע הבא ואז גם מצטרף. באיזור בית הקיץ יש, חוץ מיערות ואגמים, גם שטחים חקלאיים לא קטנים. ביניהם די הרבה שטחים בהם מגדלים פשתן לייצור בגדים.

בתקופה הזו של השנה, מדובר פשוט במראות נפלאים של פרחים כחולים/סגולים בשדות ענק שנמשכים עד לאופק.

והנה דוגמית: