היום בבוקר, עת אינשם והטרול צפו בטלוויזית הבוקר (חצי שעה של חסד בה הבלונדה ופורד יכולים לסדר את הבית, להכין את הדברים לגן, להתלבש ושאר ירקות) יצא לי לעבור מול הטלוויזיה ולראות את הדבר הבא:

עם שלל אזהרות המסע שהמטרה ללוחמה בטרור מפרסם חדשות לבקרים חשבתי שיהיה מעניין לקוראים הישראלים לראות איך נראים הדברים קצת מהצד השני.

הטקסט המובא כאן הוא התירגום החופשי של אזהרת המסע שכל אדם בקרופרויישן אליו אני משתייך מקבל כאשר הוא מתוכנן לנסוע ולבקר בתל אביב. בנוסף למידע הכללי כאן מתקבלות גם אזהרות ספציפיות (למשל, העובדה שמומלץ לא להתרחק יותר משני קילומטרים מהמלון ולנסוע אך ורק ברכב שירות רשמי של המלון או משדה התעופה).

(במאמר מוסגר - אני חייב לציין לטובה שסיכום הדברים שהם נותנים אכן מדוייק למדי).

תמונת מצב כללית

מספר מתקפות הטרור בידי מיליטנטים פלסטינאים ירדה משמעותית מאז 2002, חלקית בזכות פעולות של כוחות הבטחון הישראליים וחלקית בגלל שינוי טקטיקה של החמאס, מה שגרם לכך שרק לעיתים נורות רקטות לכיון שדרות ואשקלון. עם זאת, רמת המתח עלתה שוב בדצמבר-ינואר 2008/9 כאשר ישראל שיגרה מתקפת אוויר וקרקע נגד עזה בתגובה לירי מתגבר של רקטות, זאת בעקבות ביטולה של הפסקת האש בין ישראל והחמאס בדצמבר.

למרות שלא סביר כי החמאס יהיה מסוגל להוציא לפועל מתקפה משולבת רחבת היקף נגד ישראל, יש סיכוי מוגבר להתקפות רקטות ספורדיות במרחק של 25 מיילים (40 ק"מ) מגבול עזה, כמו גם סיכוי לפעולות מחבלים מתאבדים בהיקף קטן נגד מטרות ישראליות. בנוסף, יש סיכוי לפעולות בידי ישראלים ערביים או פלסטינאים בודדים.

עובדים אשר אמורים לבקר באיזורים הקרובים לגדה המערבית או עזה צריכים לעקוב בעיון אחר ההתפתחויות בזמן הביקור ולהתעדכן מה יש לעשות במקרה של התקפת רקטות.

פשיעה ברמה נמוכה, במיוחד גניבות, דומה לאלו שאפשר למצוא במערב אירופה. אי שקט פוליטי נדיר בישראל, אך אפשר לעיתים קרובות להתקל בהפגנות פוליטיות. אלו בדרך כלל רועשות אך לרוב אינן אלימות. (וכאן בא המשפט האהוב עלי בכל הטקסט) רמת נהיגה נמוכה מהווה סיכון בטיחותי משמעותי.

מידע על העיר - תל אביב

תל אביב היא העיר הגדולה בישראל (מה שנכון אם לא כוללים בתחום ירושלים את מזרחה) ומרכזה הכלכלי. גופים עסקיים רבים בישראל מחזיקים את משרדיהם הראשיים בתל אביב, כמו גם רוב הנציגויות הדיפלומטיות הזרות. עיר הנמל העתיקה יפו הפכה לחלק מתל אביב (תל אביב-יפו) אחרי העצמאות. העיר חוותה מספר מתקפות בידי מחבלים מתאבדים כנגד אוטובוסים, מלונות, מסעדות ואיזורי קניות באינתיפאדה השנייה (ההתקוממות הפלסטינאית כנגד ישראל).

עם זאת, תכיפות ההתקפות ירדה בשנים האחרונות. מיליטנטים פלסטינאים אינם תוקפים אינטרסים זרים באופן ישיר ומהווים איום מוגבל בלבד. תל אביב היא עיר שמודעת לצרכי בטחון עם שומרים וחיילים המוצבים במספר אתרים, עם פרוצדורות מעקב וסינון אשר משמשות את מערכות הבטחון באופן שוטף. הרשויות נוהגות להגביר את אמצעי הבטחון בזמן חגים יהודיים ואירועים משמעותיים אחרים. פשעים כגון גניבה הם כנראה האיום העיקרי כנגד נוסעים עסקיים. זרים עלולים להתקל בהפגנות ומפגינים בזמן ביקורם באיזורים של יהודים חרדיים או ערביים (במיוחד באיזור יפו).

מעבר לכך מעודכן האתר הרלוונטי באופן שוטף וכולל למשל את פיגוע הדריסה אתמול כמו גם כל אירוע משמעותי אחר שקרה בשבועות האחרונים.

נו, אז יש מי שמעז לנסוע לישראל?

שני הצהובונים הגדולים של שבדיה, Expressen ו(מיודעינו מפרשת האיברים) Aftonbladet מתחרים ראש בראש כבר זמן רב.

כמו שכל עובד במערכת עיתון יוכל לספר לכם, אחד המירוצים הגדולים ביותר לפני סגירת גליון של עיתון יומי היא מציאת הכותרת הראשית הייחודית והמושכת ביותר, זו שתגרום לעוד כמה אחוזים של עלייה בקנית הגליון הבא.

הסיוט שממנו מפחדים היא האפשרות שיותר מעיתון אחד ייפרסם את אותו הסיפור ועם כותרת דומה מדי.

במקרה של אתמול, הסיוט הפך לגרוע אף יותר:

לא רק ששני העיתונים בחרו בסיפורו של סוון טומבה (ספורטאי עבר שבדי ענק) אלא שהם בחרו בכותרת שהיא פחות או יותר העתק מדויק אחת של השניה: "טומבה רימה את המוות" (אקספרסן) לעומת "סוון טומבה רימה את המוות" (אפטון בלאדט).

אבל זה לא הקטע הגרוע, הקטע הגרוע היא השורה מעל הכותרת באקספרסן, שמכריזה בגאווה כי הסיפור נמצא Bara i Expressen - רק באקספרסן.

אז הנה לכם אקסלוסיביות כל כך אקסקלוסיבית שהמתחרה הגדול פרסם באותו יום את אותו הסיפור עם אותה הכותרת.

ישראבלוג בן 10

נו, חוגגים שישראבלוג בן עשר. האמת שחוץ מלוגו עם בלונים ואיזה פוסט נוסטלגי לא ממש ראיתי מה העניין. כן שמתי לב, עם זאת, שכל המערכת הזו מתוחזקת על ידי מפתח אחד בלבד, וזה כבר די מדאיג.

ואולי בגלל זה עדיין לא התקדמנו לשנות ה-2010, כמו למשל אפליקציה תומכת iOS (או סתם לאפשר עדכון תגובות ופוסטים דרך הבראוזר של האייפון/אייפד?), או למשל אפשרות לראות היסטוריה של כניסות לבלוג שלא מוגבלת לשישה חודשים ושבוע אחרון? או למשל לאפשר גיבוי נורמלי ומסודר של הבלוג?

ביום רביעי האחרון הגיע סוף סוף הזמן. שנה ו(כמעט) חמישה חודשים לאחר שהגיח לאוויר העולם, הגיע גם תורו של אינשם להצטרף למסגרת הראשונה בחייו - גן.

לא סתם גן, כי אם הגן עליו סיפרתי לכם בעבר (האמת שבדיוק הגן הספציפי הזה, שבמקרה גם נמצא במרחק הליכה קצר מאוד מביתנו).

מדובר בשינוי משמעותי לעומת הגנים אליהם הטרול הלך (הגן היהודי, בו הוא היה עד שעברנו לווילה בפרברים, כמו גם הגן בו הוא נמצא מאז שנה שעברה). כל הקונספט של "כמעט כל הזמן להיות בחוץ" מסוכם במנטרה של שלוש מילים - "חם, יבש, שבע". כפי שאפשר להבין, החשיבות של בגדים מתאימים לפעילות ולמזג האוויר קריטיים לכך שהילדים אכן יהיו מסוגלים להנות משהיה של שעות ארוכות בחוץ, גם בתנאי מזג אוויר לא אופטימליים (והרבה פחות מכך).

בינתיים מזג האוויר די מאיר לנו פנים, עם טמפרטורות בסביבות ה-20. גם העובדה שביומיים הראשונים אינשם בילה של רק שעה אחת (כשאני יושב בצד וצופה) לא ממש הפריעו. עם זאת, למדתי די מהר את עניין ה"חם ויבש". לאור העובדה שמזג האוויר היה כפי שנכתב לעיל, הגיע הטרול ביום הראשון לגן בנעליים רגילות, מכנסיים רגילים וחולצה ארוכה רגילה. הרי גשם לא ירד כבר כמה זמן כך שלא יהיה בוץ, וחול זה משהו שקל לנקות. לא חשבתי על כך שחלק מאוד מרכזי במשחקים בגן זה בדיוק מים, כך שעשר דקות לאחר שהגענו (הילדים הגדולים יצאו ליער, הגננות המיועדות לקטנים חיכו לנו בגינת הגן עם צעצועים מסודרים לילדים וקפה ועוגיות מוכנות למבוגרים), הביאו הגננות מיכלי מים בשביל הילדים לשחק איתם (לטבול מברשות ו"לצבוע" את ארגז החול, לשפוך לכוסות, לעשות בוץ ולעשות ארמונות וכו' וכו'). 

לצערי נזכרתי אז שאחד מתחביבי אינשם בימים אלו היא שפיכת חול/מים על עצמו מדליים/כוסות - רצוי קרוב לגוף. כך שלקח בדיוק רבע שעה עד שכל החולצה והמכנסיים היו רטובים ומלאי בוץ.

אינשם ושאר הילדים בקבוצה שלו ברגע של שירים. קצת בהלם מכל העניין (ולפני העניין עם הדלי והמים)

ביום השני חשבתי שאני חכם יותר, הפעם הגיע אינשם עם מגפיים ו"מכנסי גשם" עם כתפיות (אבל עם חולצה רגילה). לקח לו עשרים דקות עד שכוס מלאה במים עם בוץ נשפכה קרוב קרוב לצוואר, כך שכמעט הכל נזל לחלק הפנימי של מכנסי הגשם/חולצה מגפיים.

רגע של סנדביץ', אינשם כבר מסתדר עם להתמקם ליד הגננת החביבה עליו (הבלונדינית, כמו אמא. אלא מה?)

היום זה היום השלישי עם שדרוג משמעותי - היום השארתי את אינשם (לפני חצי שעה אנד קאונטינג) בגן לבדו עם הגננות, לראות כמה זה יחזיק (אבל במקסימום עד אחרי שהם יישנו, מה שאומר מקסימום עד שעה 14). הפעם הוספתי לקונסטרוקציה סווטשירט שנלבש מחוץ למכנסי הגשם. עוד הספקתי לראות אותו שופך כוס מים, אבל הפעם (אני מקווה) רק הסווטשירט נרטב ובכל מקרה, יש שפע של בגדים להחלפה במדף שלו בגן.

(ואחרי היום, בהנחה שהכל ילך כשורה, יש עוד שבוע שלם שבוע הבא בו הוא ילך לגן בין 9 ל-14, ורק אז נתחיל ללכת בשעות "רגילות", מה שאומר שרק בשבוע אחרי זה אחזור סוף סוף, אחרי 4.5 חודשים בבית עם הילדים, לעבודה).

עדכון 13:40

התקשרו מהגן. אינשם שיחק והיה מאוד שמח (אבל די עייף, אפשר להבין בהתחשב בכך שהוא התעורר שלוש פעמים הלילה וקם ברבע לשש), אכל בשמחה ארוחת צהריים (מנה כפולה) והלך לישון בעגלה לפני 45 דקות. עכשיו רק נקווה שהוא יצליח לישון שם שעה וחצי והיום הזה יוכתר כהצלחה מלאה. בכל מקרה אני אהיה בדרך לשם בעוד חצי שעה..