את סאגת המקלדת/עכבר של Logitech שלי כבר סיפרתי לכם בפוסט הזה.

אתמול, בשעה טובה ומוצלחת, הגיעה לביתי החבילה, וכמו שהובטח, היא הכילה בתוכה Logitech DiNovo Laser, ה-Pride & Joy של לוג'יטק בימים אלו בכל הקשור למקלדות ועכברים. אכן, שדרוג נאה.

כמו שהבטחתי, הלכתי לסניף הדואר הקרוב כדי לשלוח להם בחזרה את ה-DiNovo for Notebooks אשר קיבלתי בטעות. בדיקה קצרה בדואר העלתה כי משלוח חזרה (להולנד) יעלה, באופציה הזולה ביותר, לא פחות מ-320 קרונות שבדיות (משהו כמו 170 ש"ח).

עם כל הכבוד, ויש כבוד, אין מצב שאשלם כזה סכום כדי לשלוח להם חבילה שהם שלחו לי בטעות.

לכן, הרמתי היום בבוקר טלפון לחברה. והמתנתי.

חמש עשרה דקות שלמות לקח להם לענות, וכשענו סיפרתי להם את הנ"ל.

(ולא יאומן שכל הבלאגן הזה נבע מכך שהכפתור השמאלי בעכבר לא עובד 100%.. לא היה יותר פשוט לשלוח לי עכבר חדש וזהו?)

הבחור החביב בצד השני ענה "כמובן שאיננו מצפים ממך לשלם כל כך הרבה בשביל זה", וביקש ממני להמתין.

אחרי מספר דקות הוא חזר, ואמר "החלטנו לוותר על משלוח החבילה בחזרה, ובמקום זאת לבקש ממך לתרום את המוצר לארגון צדקה כלשהו. כמובן שאתה יכול להשאיר אצלך את ה-DiNovo Laser, ורק צריך לשלוח לנו, כפי שהוסכם מראש, את הרגליים/מכסי תא בטריות של המקלדת המקורית שקנית."

דבר ראשון - אמרתי לו שאני נפעם. החברה פשוט מוותרת על מוצר חדש לחלוטין, שעולה לפחות 100$ בחנויות, ופשוט משאירה לי אותו ומבקשת ממני לתרום אותו לארגון צדקה.

דבר שני - וכאן מגיע החלק המעניין - למי עלי לתרום את הסט?

הצעות ייתקבלו בברכה.

(מדהים שכל הסיפור הזה קורה בגלל כפתור שלא עובד כמו שצריך בעכבר - לא היה יותר פשוט להחליף לי עכבר וזהו?)

היום התבשרנו כי צים "מצטרפת לפורמולה 1", כמאמר יחצ"ניה הנלהבים (בת'כלס, הם הפכו לעוד אחד מכתריסר ספונסרים של אחת הקבוצות העניות והפחות מוצלחות של סדרת פורמולה 1 - Midlands Toyota, לשעבר Jordan Toyota, שסיימה את העונה האחרונה במקום הלפני אחרון).

אפנה בשלב זה את הבמה ליו"ר צים, עם הציטוט הנפלא הבא:

"במובנים רבים, תחרות פורמולה 1 דומה לספנות: היא דורשת אסטרטגיה, מחוייבות ודייקנות. עבורנו, זוהי פלטפורמה שיווקית מצויינת. אנו מאמינים שיצירת קשר בין החברה שלנו לבין צוות דינמי ומלא מוטיבציה כמו פורמולה 1 היא דרך נהדרת לקדם את פרופיל המותג של צים בעולם."

איני יכול להתאפק, לכן אוסיף גם:

"כן, ובדיוק כמו בספנות, גם בפורמולה 1 יוכלו נהגי "צים" לדרוס יפאניים (במיוחד ב-F1 היפאני בנאגאנו), להכחיש את הארוע ("אבל לא ראיתי שעומד שם סדרן!") ולהמשיך הלאה כאילו לא קרה כלום.

עדכון שלא קשור לשום דבר

מישהו מוכן במטותא להרחיב את השכלתי ולהסביר לי מה זה "יננית"? על הקונוטציות המלוכלכות על שלל הטיותיהן כבר חשבתי לבד, תודה.

הספ"ש הזה, כמו שסיפרתי, התחיל עם מטלות ביתיות שונות ומשונות (גם עבודות בית וגם עבודות בבית).

את יום השבת סיימתי בפגישה עם ר' (שאחראי גם על העיצוב החדש לבלוג) ו-א', שני חברים ישראלים שגרים כאן בשטוקהולם.

הלכנו לפייבוריט החדש שלי - מסעדה לבנונית (פרטים תחת "מסעדות מומלצות בשטוקהולם" בצד שמאל של הבלוג) שמגישה חומוס טרי וטעים, שישקבב מוצלח ביותר ובאופן כללי נותנת אווירה, פחות או יותר, אותנטית (אבל לא, זה עדיין לא מתקרב בכלל להרגשה של חומוסיה סטייל "חומוס אשכרה" בת"א - לצערי, לא נראה לי שנגיע ליום בו יהיו כאלה דברים כאן).

בכל מקרה, מסתבר שבסופי שבוע הם מוסיפים גם "תוכנית בידור" לקהל, בצורת רקדנית בטן (שנראתה, כפי ששמנו לב, כמו שילוב של זהבה בן וליילה שאהיד).

מוזיקת הדרבוקות בקעה בעוז מהרמקולים, והבחורה הגיחה עם מיטב מצלצליה ומשמניה המרטיטים (אך יש לציין, בצורה מעניינת למדי ;-) ) וריקדה לה ריקודי בטן סוערים בין הקהל במשך עשר דקות, עד שלבסוף נעלמה לה חזרה בנבכי מטבח המסעדה.

בכל מקרה, ככה זה נראה (וסליחה על האיכות.. טלפון עם מצלמה גרועה + חושך במסעדה לא עושה טוב לתמונות) :

תודו שמעולם לא ציפיתם לראות תמונה רקדנית בטן על רקע רחוב מושלג, נכון?

יום ראשון, בניגוד לשבת (שהיה קר מאוד, עם רוחות חזקות והרבה הרבה שלג) היה עם מזג אוויר מופלא. מהימים בהם אתה לומד להעריך את החורף השבדי - כמה מעלות מתחת לאפס, הכל לבן מהשלג הטרי של יום לפני, השמיים תכולים ללא ענן והשמש זורחת לה באור יקרות.

הלכנו לנו לטיול מהפרבר בו אנו גרים למרכז העיר. את רוב הטיול עשינו על הקרח שמכסה את התעלה הקפואה ליד ביתנו (על הקרח נערם שלג, כמובן).

לא יודע מה העניין, אבל ההרגשה של הליכה באמצע משטח שאתה יודע שהוא בימים כתיקונם מים זורמים, עם הריק הגדול מסביב (הרי הגדות רחוקות למדי) נותן, לי לפחות, הרגשה כזו של "יום כיפור" בזמן ההליכה/רכיבה בכבישים הריקים - מאין חופש פתאומי כזה שבימים כתיקונם ממש לא מתאפשר.

שוב, רק הטלפון היה עימי (תלונות לבלונדה שאמרה שאין צורך לקחת מצלמה), אבל ככה, פחות או יותר, זה נראה (וכן, זה לא אגם, זו תעלה) :

מתחת לעשרה או חמישה עשר סנטימטרים של שלג מסתתר לו משטח הקרח.. בנקודות בהן יש פחות שלג, מחליקים מעת לעת.. משעשע משהו

עוד דבר ייחודי לחורף - דיג קרח. בניגוד לדיג רגיל (עומדים עם חכה ליד המים) בדיג קרח באים עם מקדח גדול, קודחים חור בקרח (שיכול לפעמים להיות בעובי של חצי מטר ויותר), משחילים חוט אשר מקובע לדופן החור (או מחזיקים ביד) ו... מחכים.

נראה שעמום המחץ, אבל מצטלם מצויין. הנה שתי תמונות של כאלה שעשו זאת בתעלה עליה הלכנו (דרך אגב, שטוקהולם היא מהערים הבודדות בעולם בהם לא רק שאפשר לדוג במרכז העיר, אלא המים נקיים מספיק כדי שאפשר יהיה לאכול את הדגים) :

שימו לב, מצד שמאל של האיש אפשר לראות את המקדח שבו משתמשים. החור נמצא לימינו

כן, היתה הרבה שמש, וזה מסנוור כשהיא כל כך נמוך בשמיים (מדובר בערך בשעה שתיים עשרה בצהריים..)

על כך שיש ברווזים, אווזים וברבורים בשפע כבר סיפרתי רבות, אבל עדיין משעשע לראות אותם כאשר מישהו מאכיל אותם.. היונים בכיכר טרפלגר (שכבר אין, אם זכרוני אינו מטעני) זה כאין וכאפס לעומת ההתנפלות רבתי של החבר'ה הללו :

את הספ"ש סיימנו בצפייה בסרט (The Constant Gardener - סרט צדקני משהו, לא ממש עשה לי את זה, אבל הבלונדה אוהבת סרטים על אפריקה) ו.. זהו בערך.

שבדיה, כידוע, היא מדינה המשופעת באגמים, יערות ושאר מקומות פסטורליים בהם יכול האדם הלחוץ מהעיר לצאת אל מקום רגוע ומרגיע.

אי לכך ובהתאם לזאת, יש כאן לא מעט מרכזי כנסים/מלונות אשר נמצאים בכל מיני חורים, נידחים יותר או פחות, שמציעים (מלבד מחירים גבוהים למדי) שירות מעולה, ספא משובח וכמובן - אולמות כנסים לכל מיני חברות וארגונים שחשקה נפשם בקצת R&R.

אחד מהמקומות הללו הוא מרכז כנסים/מלון בשם Utsikten Meetings ("פגישות נוף", בתירגום חופשי. משום מה הם בחרו לקחת את המילה האנגלית לפגישות).

מעולם לא הייתי שם, אבל ביקור זריז באתר שלהם מראה בדיוק כזה מקום - משדר אווירה יוקרתית, רגועה, שלווה ונינוחה.  נכון?

לכן, ממש, אבל ממש, לא ברור לי, מה לעזאזל הם חשבו לעצמם כאשר הם החליטו שהדרך הטובה לפצוח בקמפיין פרסומי לטובת המקום, היא לשים את הפוסטר הבא בשלטי חוצות :

אני מניח שלא צריך יותר מדי הסברים נכון? למטה כתוב שם המקום ,בטקסט הקטנצ'יק יש כל מיני פרטים טכנים (מספר חדרים, כמות אפשרית של אנשים בכנס וכו') ואת רוב הפוסטר תופסת גולגולת Jolly Roger.

לא ממש ברור לי איך זה אמור לשכנע אנשים באווירה הפסטורלית והשלווה במקום, אבל כנראה שההגיון שלי עדיין לא עובד בדיוק כמו ההגיון השבדי.