מי הם, אתם שואלים? היא ישראלית born and bred והוא עולה מברית המועצות לשעבר. ביחד הם זוג מחליקי הקרח האומנותיים הטובים ביותר שהיו לישראל אי פעם. הם זכו במקום שני באליפות אירופה, הם זוכים במקומות גבוהים באליפויות עולמיות והם השתתפו כבר בשלוש אולימפיאדות חורף, כולל הנוכחית בטורינו.

ההחלקה על הקרח של זוגות מתחלקת לשלושה חלקים - קטע חובה זהה לכל הזוגות, קטע ריקודים ו"סגנון חופשי".

בחלק הראשון, לפני יומיים, נפלה גלית ולכן, למרות ביצוע מעולה בשאר הזמן, הם הגיעו למקום ה-13, ובכך הפכו את סיכויי המדליה (שנראו טובים למדי) לנמוכים ביותר. היום הם הציגו ביצוע מעולה, והתחרות עוד לא נגמרה, אבל בהחלט יש מצב שהם יהיו במקום שישי או  שביעי. הסיכוי לקבל מדלייה אחרי החלק השלישי מחר נראה קטן במיוחד, but never say never.

מה שמעצבן אותי הוא חוסר האיכפתיות הלאומי בכל הקשור לספורטאי החורף. מדובר באנשים שמשקיעים אין סוף שעות באימונים בתת-תנאים (הידעתם שיש רק משטח החלקה על הקרח אחד בארץ? במטולה), כמעט ללא כל סיוע תקציבי מהמדינה וספונסרים וללא כל עידוד (באולם יש שני ישראלים בלבד עם דגל אחד..).

למרות זאת, הם מגיעים לרמות הגבוהות ביותר, ולמרות שהם היום באולימפיאדה, מתחרים עם הטופ שבטופ ומצליחים בצורה מעוררת כבוד, כדי לקרוא עליהם באתרי החדשות ברשת צריך לנבור לתת-תת-תת תפריט, שם כתוב עליהם בקצרה. זאת לעומת עשרות על  גבי עשרות כתבות משממימות על כדורסל סוג ג' וכדורגל סוג ז', עסקאות מפוקפקות וחדשות שלא מעניינות אף אחד.

לעניות דעתי - בושה וחרפה.

אני, לפחות, מחזיק להם אצבעות כאן משבדיה, צופה בהם מתחרים ועושה את המעט שאני יכול כדי להעלות את המודעות כלפיהם.

ובנושא אחר לגמרי

אני ממש לא זמין בימים אלו - חתונה, עבודה, לימודים. כל אלה לא ממש משאירים לי זמן לבלוג.עמכם הסליחה. אחזור למתכונת מלאה בקרוב.

את הימים האחרונים (מיום שני בבוקר  עד אתמול בלילה) ביליתי בעיר האהובה עלי באירופה - רומא.

איתי היה, כמובן, טלפוני הנאמן ומצלמתו ה"משובחת", מה שאפשר לי לצלם כל מיני דברים כאלה ואחרים, שלדעתי תפסו יפה את "האווירה הרומאית" (ולא, לא מדובר בכל מיני מוניומנטים כמו הקולוסיאום, הפנתאון או מרחצאות קרקלה).

חנייה

אנחנו חושבים שבשטוקהולם אין ממש חניה, אני חושבים שבתל אביב המצב ממש גרוע, אבל ברומא..

רחוב שלם של דאבל-פארקינג. משמאל יש מדרכה, מימין יש עוד נתיב אחד צר. איך האנשים שחונים בצד הימני יוצאים מהחניה? Your guess is as good as mine.

אין כזה דבר "מקום חנייה לא מנוצל" - כל סנטימטר אפשרי (וגם הרבה שלא אפשריים) משמש לכלי רכב.

שתי המדינות היחידות בעולם בהן הצליחה מאוד ה"סמארט" הן צרפת ואיטליה, וברחובות רומא אפשר לראות מאות רבות מהן. כמובן, שכמו שרואים בתמונה למעלה, ייתרונן אכן לא יסולא בפז.

חתולים

גם ברומא יש הרבה חתולים שמסתובבים בחוץ. פחות באיזורים עמוסים ויותר בכל מיני רחובות צדדים, הנה שתי דוגמאות. אחד בזולא בכניסה לבניין בו יושב המשרד שלנו, ואחד עם ארוחת מלכים חתולית..

שלוש צלחות אוכל קיבל בר המזל הזה. הוא ישב לו בניחותא, וטעם כל פעם את האוכל מצלחת אחרת.

אוכל ופרסומות

כמובן שאי אפשר בלי גלידה כשבאים לאיטליה, במיוחד לא כשחלונות הראווה לגלידריות שיש בכל פינה נראים ככה:

לבית הקפה הזה יש לא פחות משלושים ושניים סוגים שונים של שוקולד, אותו אפשר לאכול "נא" או להשתמש בו להכנת שוקו (למי שמעוניין לבוא לבקר - למקום קוראים News Cafe והוא נמצא לא רחוק מהפונטנה די טרווי)

מרצ'נדייז! מרצ'נדייז! גט איט וייל איטס הוט! מסתבר שגם אפיפיורים מתים (אקס-אפיפיור, אם אנחנו רוצים להשתמש בטרמינולוגיה מונטי פייטונית) יכולים לשמש כבסיס לפרסומת ל.. אם הבנתי נכון עם האיטלקית הבסיסית מינוס שלי, מעין עוגת רולדת מבחילה במיוחד.

אחרי ארוחת ערב במסעדה יוונית מוזרה למדי (מלצר אחד זקן, טבח אחד זקן, מלצר אחד צעיר שעליו צעק המלצר הזקן ביוונית ללא הפסק) ביחד עם ר' ו-ק', המשכנו להופעה ב-Södra Teatern של להקה בשם Balkan Beat Box.

הלהקה, למרות שהיא מוצגת לעיתים קרובות (כולל בכתבות עליה לפני ההופעה כאן) כ"להקה מניו יורק", היא למעשה קבוצה ישראלית לכל דבר ועניין, שכוללת בין השאר את תומר יוסף, AKA "הערס", הזכור לטובה מ"פלטפוס".

הם מנגנים מוזיקה שמשלבת ראפ, ראגיי, קצב מזרח תיכוני, בלקני ואפריקני.

מה אני אגיד לכם.. פשוט מופלא!! מעולם לא ראיתי הופעה שכזו.. כל כך הרבה אנרגיה, שגרמה לכל הקהל כולו לקפוץ (פשוטו כמשמעו). תומר יוסף פשוט מטורף לחלוטין, ושאר חברי הלהקה לא רחוק מאחוריו. לכולנו (הבלונדה, אני, ר', ק' ועוד שני זוגות שהיו אתנו שם) כאבו הרגליים לאחר כל הקפיצות וכאבו הידיים מכל מחיאות הכפיים.

גם שירות לא רע לישראל עושים הבחורים, כאשר הם מציגים עצמם מישראל רק לקראת סוף ההופעה, כאשר כולם כבר "Hooked" וממש, אבל ממש, מתלהבים.

גם גרופיז לא היו חסרות, כמה צעירות שבדיות נלהבות אשר רקדו בקדמת הבמה, חלקו אלכוהול עם הבמה (הם כמעט לא שותים מים, בעיקר בירה וודקה זולה) ולבסוף גם הועלו כדי לרקוד עם החבר'ה.

לאחר ההופעה, כאשר הם יצאו, החלפנו איתם כמה מילים. אין ספק, הם מאוד נהנים מהחוויה (זה כבר הסיבוב השלישי שלהם באירופה) ובאופן כללי, עושים הרבה הרבה שמח.

הם גם מגיעים לשתי הופעות בישראל (23 בפברואר במעבדה בירושלים, 24 בפברואר בברבי בתל אביב) - מומלץ בחום!!

ולסיום. היום היה שמשי ונעים, אבל המון שלג. מה שגורם לשלג להנמס, ולקפוא מחדש, כקרח, כך יוצא שרואים ברחובות (החלקים בצורה מסוכנת למדי) הרבה דברי כאלה :

כן, אלו אופניים מכוסים בהרבה הרבה קרח.

אני חושב שהקריקטורה הבאה מסכמת את בלאגן קריקטורות מוחמד בצורה הטובה ביותר עד כה (אפשר למצוא אותה, ועוד כמה, וולגריות יותר וולגריות עוד יותר, באתר הזה).

ובינתיים בשבדיה - שרת החוץ והממשלה עסוקים בעיקר בלדאוג מכך שמוסלמים ומדינות איסלמיות יתחילו לתקוף גם את שבדיה והשבדים (כאילו לא שרפו להם כבר שגרירות אחת "בטעות" בדמשק), ועושים זאת בעיקר על ידי נסיון סתימת פיות לעיתונים ואתרי אינטרנט בשבדיה (עד כדי כך שבלחץ הממשל הורידה חברת אירוח אתרים את אתר האינטרנט של מפלגת הימין השבדית  SD, שעשתה באתרה תחרות ציורים של ציורי מוחמד במחאה על כל הבלאגן. לא שזה ממש עוזר, במיוחד אחרי שהסיפור מתפרסם בכותרות הראשיות של העיתונים כאן - So much for freedom of speech, הא?).