אז מה זה בעצם..
בן זוג/ בת זוג..
מהניסיון הקצר שלי בחיים הקצרים שלי הבנתי שבן זוג זה בעצם החבר הכי טוב, בן זוג זה הבן אדם הכי קרוב אלייך.. זה הבן אדם שאליו את מוכנה הכי להחשף הכי לחשוף הכל.. לספר לו כל מה שעובר עלייך.. כל מה שאת. להיות הכי אמיתית. זה הבן אדם שכשכואב אליו את רוצה לרוץ ולהגיד שכואב, עליו את רוצה לשים את הראש ולבכות עד שזה יעבור. ושכשמח , אז זה הבן אדם שאת הכי היית רוצה שיהיה איתך ברגע שאת שמחה. כמה שבני אדם מפחדים להחשף מפחדים לגלות על עצמם עוד דברים למישהו .. כי כמה שיותר תחשוף ככה מי שבצד השני יוכל לפגוע בך יותר, אז תמיד נמנעים מלספר הכל, שומרים הרבה לעצמך.. ואני חושבת שבן זוג זה הבן אדם החיצוני שאת מוכנה לחשוף הכי הרבה בפניו, את כל הרגשות שלך , את כל הדעות, כל הסיפורים, גם אלה שהכי שמרת בסוד לעצמך.. יותר מזה.. זה גם מתבטא בזה שהשיא הוא החלק החיצוני, את מוכנה להוריד מעמצמך הכל וגם בקטע המטפורי, להוריד מעצמך הכל ולהשאר כמו עץ ערום מעלים בסתיו. הכי את הכי נטו.. בלי כל התוספות והמגננות מסביב. בלי כל מה שעוטף אותך.
פה גם נכנס העיניין של האמון, כמי שמולך מי שאיתך , את והוא יודעים שיש בינייכם הסכם ברור שאת שומרת על כל מה שהוא חשף בפנייך רק לעצמך וככה גם הוא ושזה בלעדי . שאתם יודעים שמה שיש בייניכם זה רק שלי ושלך. ואין עוד מישהו כזה.
וזה מה שגורם לאהבה בן בני זוג להיות כל כך סוערת וכל כך חזקה וכל כך קיצונית לכאן או לכאן. לדעתי.
כי ברגע שמרגישים שזה הדדי אז באמת בלי לחשוב על זה יותר מידי לעומק את מרגישה שאין אף בן אדם אחר שיש לך משהו כזה איתו . הכרות כל כך עמוקה, ובלי פחד מביקורתיות על מה שאת באמת. וברגע שמרגישים נבגדים או חד צדדיות זה יכול להיות הדבר הכי פוגע שיכול לקרות לך. ובעינין של אם לקחת את המדד של השיא של האהבה, וברגע אחד לגלות שבגדו בך או ברגע אחד להבין שנפרדו ממך זה פשוט לקחת את כל הגודל הזה של אמון ואהבה סוערת וסוחפת ולהפוך את הקערה. וזה בידיוק כמו בסמים... בדיוק כמו נפילת סוכר.. זה קיצוני.. וזה מתהפך ואז מרגישים שזהו.. כל העולם שלך נצער ברגע. כי כל מה שהשקעת וכל מה שחשפת וכל האמון שנתת במי שמולך כניראה זה לא מה שהיה בצד השני וכניראה שמי שהיה שם לא הבין את מה שהיית מוכן להקריב בשבילו.
ואם מדובר בבגידה...
נחזור למה שאמרתי בהתחלה.. ברגע שאתה מרגיש שכואב לך.. את רוצה את החבר הכי טוב שלך.. הבן אדם שאתה הכי מוכן להחשף בפניו זה שאתה יודע שיהיה שם בשבילך.. ובעצם אותו אדם זה זה שבידיוק בגד בך הרגע.. אז למי תבכה על כמה שהוא מנייאק שהוא גרם לך לבכות? או במקרה של פרידה.. למי תגיד איך כואב לך שאיבדת את החבר הכי טוב שלך..
אתה מחפש אותו כדי לספר לו כמה הוא פגע בך.
וזה למה אהבה זה כואב.
ואני מאמינה שחברים הכי טובים .. תמיד נשארים חברים הכי טובים. אומנם זמנים משתנים מקומות שאתה מוצא את עצמך בהם, אנשים מסביבך מתחלפים.. אבל תמיד חבר טוב נשאר חבר טוב.. תמיד אתה תדע שפעם הוא היה החבר הכי טוב שלך, תמיד יהיה לך איזה שהן אמוציות אליו. תמיד תחייך שתראה אותו.. (אלא אם הוא פגע בך בצורה קשה) ואני חושבת שחברות כמו שיש לבני זוג אי אפשר להחליף במשהו אחר..
בהקשר להיום..
כן, חיוויתי אהבה גדולה וסוחפת, אומנם לא על ההתחלה.. ואני יודעת גם למה. כי היה קשה לי להתנתק מכל הגימיקים, היה קשה לי לפתוח את הלב ולחשוף הכל.. מה לעשות אני תמיד מגוננת על עצמי מאוד.
וכן, אני יודעת שתמיד " אני אזכור אותנו יחד בזמנים קטנים"...
ואני יודעת שהוא מבחינתי תמיד ישאר חבר טוב שלי.. אי אפשר שלא.
אבל עכשיו. אני מרגישה שוב את ההססנות הזאת, את הפחד הגדול של לחשוף הכל מחדש.. לתת הכל ושוב שיביאו לך סטירה ויגידו לך שלמרות שנתת הכל זה נגמר. והפעם אני שוקלת את זה יותר כי כבר חטפתי כאפות בחיים.
אבל אני מאושרת עכשיו. לא עצוב לי, והזמן עם ברק עובר מהר כי כל הזמן נהנים.. ואומנם זה ממש בהתחלה.. רק חודש וחצי , אבל אני כבר מההתחלה יכולתי להרגיש שהוא מישהו של קשר לטווח ארוך וששינינו מבינים אחד את השניה.. ושהוא מישהו שיהיה לי קל להתאהב בו.
ויכול להיות שזה שהוא אמר לי שהוא אוהב אותי כבר אחרי חודש הרס לי קצת.. כי לפעמים אני רוצה לגלות מה אנשים מרגישים.. ולא שיתנו לי את זה על מגש של כסף.. הכוונה , שאני אתאמץ כדי להבין מה יש שם בפנים.. ישיהיה קצת יותר מסתורי. ואני אפילו לא חושבת שהוא באמת אוהב אותי.. כי הוא אמר לי שהוא לא חושב שהוא באמת התאהב בעבר.. כי כל הקשרים שהיו לו לא היו בוגרים מספיק, הכוונה לבחורה.
אז אולי הוא התכוון להגיד לי שהוא מרגיש אלי דברים.. הרגשה של התחלה ובתמימותו הוא קרא לזה אהבה.. אבל יש שיר שאומר " אני רוצה לחצות כמה גשרים לאהבה שבליבך.." אני חושבת שאם לא עושים קצת דרך לגלות אהבה אז זה מוריד..
לא נורא.
כל אחד והאופי שלו, הוא אחד שאומר הכל ואני תמיד שומרת רגשות בפנים.. גם תמיד הייתי ככה, עם כולם.
רק לפעמים אני פותחת הכל ומראה את הכל.. אבל מבחינתי זה נחשב להחשף ממש..ולכן אני עושה את זה עם אנשים ספציפים ובמזנים ספציפים. אבל שאני מראה משהו.. תיהיו בטוחים שזה אמיתי. אני לא מזייפת.. אף פעם.
שונאת שקרנים. אני גם לא יודעת לשקר.
אני מעדיפה ללכת בדרכי האמת, זה גם מה שאני מאמינה בו.
ומה ככה בחיים..
בחמישי האחרון חתמתי ויתור על קצונה.. כן ויתרתי, לא הייתי הכי שלמה עם ההחלטה אבל הלב שלי נטה יותר לכיוון של לוותר כי כבר הרגשתי שפספסתי את הרכבת, אחרי הגיבוש שהחזירו אותי הבייתה המוטיבציה ירדה לי בטירוף וככה גם הפסקתי להתאמן.. אז לא רציתי לבוא לעוד גיבוש בלי מוטיבציה וללא כושר.. כי לא הייתי עוברת ככה בחיים. לפעמים עדיף לפרוש שניה לפני, כמו בפוקר.. אם אתה מרגיש שהקלפים שלך חלשים עדיף לא להמר על כל הקופה .. כי אחר כך זה יכאב.
ומה עוד.. אני מרגישה ממש מקצועית כבר בעבודה שלי ברוך השם.. וממש כייף במחלקה.
מחר יש לנו יום כייף בימית 2000 ויש תחרויות ספורט.
וזהו..
הייתי בבית החדש עם ברק אתמול וזה הולך ומתקדם כבר יש רצפה וקרמיקה במקלחות וזה מתחיל לקבל צורה של בית :)
אגב נופר כבר בחודש שישי.. :)
ואין לי עוד הרבה מה לספר.. נגמר הקיץ.. עוד מעט רב"ט וזה הכל.
אני > זאת שכואב לה הראש כל היום.. > דנה בננה.