אז כן, צבא וכל זה..

אני חיילת, שזה שיא המוזר אבל מתמודדים ואני בקורס סייעות רופא שיניים בבה"ד 10, שזה תמיד תענוג.

אז עכשיו קחו נשימה, אחרי שצחקתם עלי תנו לי לצחוק עליכם שאתם תעבדו כמו חמורים במלצרות בשביל לממן טיול בחו"ל אני אסייע וארוויח כפליים מכם כי אני אצא מהצבא עם מקצוע.

ועוד לא דיברנו על הגישה החופשית שתהיה לי לגז צחוק. P:

אני יכולה לספר לכם רק שכיף לי ושאומנם קורס במשך 3 חודשים זה מבאס אבל לפחות אני לא מכינה קפה למישהו בקרייה.

עכשיו אני בחופשת פסח (שהיא ממש חופשה ארוכה של 11 ימים) ואני משתלדת להנות מכל שניה ממנה. (:

עכשיו תנו לי לתת לכם מענה למה החלטתי לכתוב פה היום ולא לפני חודש.

משהו מוזר קרה לי היום, נכנסתי לפאניקה רצינית כי האינטרנט לא התחבר (סרטים עם הסיסמה וזה הראה שזה מחובר אבל זה לא ובלה בלה) אז החלטתי להיות מטורפת ולהטריד את הנציג, שהיה ממש נחמד, והוא גילה לי שמה ששנים חשבתי שהיא הסיסמה של האינטרנט זה שקר אחד גדול ושמסתבר שתמיד כשכתבתי אותה כתבתי אותה נכון. ><'

מסרתי לו חג שמח (אחרי הכל המימונה זה באמת החג הכי שמח שיש) ונכנסתי לפה כי הסיפור הזה הזוי מידי בשביל לשמור אותו לעצמי.

עוד אבן שאני רוצה להוריד מהלב.. קשה לי.

לא, זה לא השירות שלי שמשביז אותי (למרות שהוא לא בדיוק תורם להעלאת המורל) אלא השירות המסריח של החבר שלי שאני רואה אותו פעם ב-100 שנה וקשה לי.

היום ראיתי אותו ואני לא יכולה להגיד שאני מתגעגעת אבל אני כן.

אני רוצה שהוא יצליח יותר מכל דבר אחר, אבל אם הוא יצליח זה רק אומר שאני אראה אותו פחות.

יש פה יותר מידי קיטש, זה כ"כ לא אופייני אבל אני חייבת להגיד למישהו שקשה.

בלעט, עשיתי לעצמי בחילה.

אני עפה מפה, תחפשו אותי, אני כבר יודעת איפה למצוא אתכם. (;