הטלפון צילצל... מצידו השני נשמע קולה של ידידתי האהובה אשר כורח הנסיבות לא יצא
לנו לדבר תקופה ארוכה יחסית של שלושה שבועות
"אז מה קורה איתך?" שאלה אהובתי "אצלי הכל בסדר..... מה איתך?" "אצלי גם בסדר גמור..."
שתיקה קצרה ואז השאלה שהצליחה להוציא אותי מדעתי......
"אז מה חדש אצלך?"
"הכל כרגיל" עניתי
ידידתי הביעה פליאה עמוקה " מה שום דבר לא השתנה אצלך במשך שלושה שבועות"
הרגשתי מבוכה אפילו חוסר אונים נוכח השאלה המכשילה....
לאחר מספר התחמקויות קצרות סיימתי את השיחה בבדיחה הידועה שאני חייב לזוז כי יש לי שיעורי בית והלכתי לחדרי מכאן המחשבות התחילו לרוץ מעצמן...
מה באמת יכול להיות שכלום לא השתנה אצלי במשך שלושה שבועות שלמים?
האם אני לא שם לב לשינויים?
ושאלת השאלות האם אני איתי חובב השינויים האדם שלא יכול לשבת רגע במקום ותמיד חייב להשתגע קלות התמכרתי לשיגרה ואפילו לא שמתי לב כיצד זה קרה...?
התחלתי להפליג במחשבותי...
איך מרגיש אדם שחי בשיגרה ושכלום לא מתחדש אצלו?
כיצד זה יהיה כשאני יהיה גדול :בוקר ארוחת בוקר,שרותים, עבודה, הפסקת צהריים,שרותים,נסיעה הביתה ,שרותים,ארוחת ערב, שרותים\מקלחת,לישון וחוזר חלילה.......
החלטתי לעשות מעשה...........
מעכשיו אני יתחיל בכל יום לחדש את עצמי ולגוון את חיי לשפר ולייעל לשנות ולהתקדם להיות מקורי וחדשני מיוחד ומקסים שונה ובלתי צפוי כאחד תמיד מפתיע ומרגש בעל כריזמה ובעל קסם אישי הכל בכדי להיות מוכן לרגע הגדול האחד והמיוחד הרגע שבו יצלצל הטלפון ואני יענה ויגיד לעולם אני לא שיגרתי אני שונה אני מיוחד ומקסים מפתיע ומרגש בלתי צפוי מרגש ומקסים.....
והתוכניות מיד יצאו אל הפועל........
קמתי בבוקר שטפתי פנים הכנתי לעצמי כוס נס עסיסי לבשתי את המדים ו....
הלכתי לצבא!!!!!!!!!!!
תוכניות ההתחדשות המקוריות והמקסימות והבלתי צפויות נדחו עד להודעה חדשה או לחילופין עד לסיום שרותי הצבאי.....
שבוע נפלא ולא שיגרתי ! ! ! ! ! ! ! ! ! !
בבלוג זה
בכל הבלוגים
