אחרי ארוחת הערב, סבא ואני התגנבנו לחדר הילדים עם שלל מהמטבח. סבא הביא ברנדי "נפולאון" בן 20 ואני הבאתי נקניק. לא סתם נקניק. יבוא אישי מבולגריה. 80 אחוז שומן, 20 אחוז חלקי בשר לא מזוהים והעיקר, 100 אחוז חזיר. או בקיצור, "סרסיצ'ה". בשביל הנקניק הזה צריך סכין קומנדו. למזלנו סבא מחזיק אחת כזאת לכל צרה שלא תבוא.

אחרי כמה לגימות היה קשה להסתיר את החיוך. לא שרצינו להסתיר, אבל סבתא באה לברר על מי ומה כל המהומה. הסברנו לה בנימוס כי זה זמן גברים ושלא תתערב. היא קיבלה את זה בהבנה. סבא נבהל. ניסיתי להרגיע אותו ולהסביר שהיא משתמשת בפסיכלוגיה הפוכה. הרי היא מתפוצצת מקנאה. האמת לא אחרה לבוא כשתפסנו אותה על חם מנסה להקשיב לשיחת הגברים שלנו. אין לי יסוריי מצפון. עוד כמה ימים אני אקח את סבתא לבית קפה והיא תוכל לספר לסבא איך בילינו בלעדיו.

מה, כבר עברו שנתיים?