אז הנה התחיל לו החורף.
וואי חורף חורף חורף.. שונאת את החורף הזה.
החורף הזה שכ"כ קר בו, שכולם רק רוצים להישאר בבית ולהתכרבל במיטה בפוך החם ולשתות שוקו חם, שכולן כ"כ רוצות למצוא לעצמן חבר שיעביר להן את הימים החמים בקור..
איכס. שונאת את הקור הזה.
וחבר? מי צריך את זה בכלל.
לא צריכה חבר בשביל להיות מאושרת.
אם יבוא אחד חמוד אז בכיף, אבל אני לא מתכוונת לחפש, להכריח את עצמי להתאהב במישו ואז להיפגע. לא, פשוט לא.
אני מסתכלת אחורה ופשוט רוצה להביא לעצמי שתי סטירות לפנים.
אלוהים, איך הייתי כזאת פתטית.
אני לא מבינה איך הגעתי למצב כזה בכלל. להיות כ"כ תלויה במישו שזה מגיע לאובססיביה.
להפוך אותו למרכז החיים שלי ולהתבאס כ"כ בגללו.
מי הוא בכלל????????
ועוד לחשוב מה אמרתי עליו בהתחלה.
אבל די, לא מסתכלים יותר לאחור. אז אוקיי, הייתי טיפשה, לא ניתן לזה לחזור שוב.
עכשיו אני פשוט ארים את ראשי, אסתכל קדימה, אחייך ואנסה להפיק את המיטב בהכול.
וכן, אני אמשיך לחייך גם בלעדיו או בלי מישו אחר שיחמם אותי בחורף.