לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

דברים טובים באים באריזות קטנות

איך לא הבנתי שהכל זה נסיונות.

Avatarכינוי:  מוּש השניצלית

בת: 32



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2021    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2021

וויסקי כפרות


זה יזכר בתור כיפור די מנומלל. היו כמה שנים בהן היום הזה קילף ממני שכבות ובהן גם חשתי חשופה עד כאב. נתונה לקדושת היום במלאות מקסימלית. אני תוהה האם השנה אותם קילופים שהיום הזה עושה בי גילו תחתם את הגרעין הקשה שצימחתי מאז. האם זה השובע הזה שאני שרויה בו באחרונה. אולי לא מלאה עד גדותי, אך השנה אולי יותר מכל שנה אחרת, צערתי את פתח היום הזה בידיים מלאות, בנינוחות בואכה אדישות, בנמלול. במצמוץ עצל.

 

אין זה החוסר לדחות סיפוקים, אני מבררת ביני לביני בדרך לתפילת נעילה את הסיבה בגינה לא נלחמתי השנה על הצום. שהרי לא בער בי דחף לאכול. אך גם לא הצלחתי לאחוז בתועלת ההימנעות. זו תחפושת כמעה, חשבתי. אך לא רק שלא נלחמתי, אלא שממש נכנעתי. ואולי אפילו בתת המודע שלי ומראש. אין לי כוח, עולה ממני תשובה פשטנית ולא מתאמצת. פשוט - אין לי כוח. ולא, לא התייסרתי על כך. לא מצפון ולא אשמה. כמה פשוטה, השמיטה הזו. אני בובת סמרטוטים ממוכנת בעלת הבעה קפואה. אין בי רצון עז להיות דבר מעבר. השנה אני מספיקה לי כפי שאני, עושה את אשר עושה, מוותרת על הרגלים סרי טעם שלא נוגעים בי הפעם. אני בובה אך אותנטית. אני נינוחה ושלווה.

 

אל מול הרצאה מרתקת בנושא מהות יום הכיפורים שהועברה בשידור חי לאחר כל נדרי, ישבתי על הספה שלי בתחתונים עם כוסית וויסקי והקשבתי קשב רב. עם כאב חד בעורף מחגיגות הגוף בליל אמש פרשתי מן העולם שחגג בדרכים הפתוחות. בצעידה טבעית אל עבר מקור קולי הפנימי, זה אשר בישר לי שהגיעה העת להקשיב גם לו לפעמים, סיכמתי לי לראשונה מזה שלושים שנה שאני בסדר גמור גם כך. בדיוק כפי שאני.

.

נכתב על ידי מוּש השניצלית , 16/9/2021 20:15  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מוּש השניצלית ב-19/9/2021 13:29
 



Sixteen to Sixteen


יום הולדת שלושים ושתיים היה מיקרוקוסמוס של החיים שלי כפי שהם תמיד; מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. בבגדים הכי יפים, בחיוך הכי גדול, בשפתיים אדומות על שיניים לבנות, בריסים ארוכים ועיניים מצועפות, בלב ספוג רגשות בטעם חמוצמתוק. כמעט שבוע עבר וכמה שרציתי לבוא לכאן לבכות ולסדר הכל, לא היו לי מילים לתאר. אפילו עכשיו עוד קצת מתפתלת כדי להצליח להסביר מה קרה שם בדיוק. למה הייתי כל-כך חשופה, מה הרעיל את היום שלי להיות כל-כך עצובה. ממתי מציאות עוקצנית שלא נפגשת עם הפנטזיות המושלמות שלי (סיפור חיי) כואבת לי כל-כך. הרי זה מה שאני עושה כבר שלושים ושתיים שנה.

 

ואז -

באת לדבר איתי שניה אחת

לפני שהשתגעתי 

באת לחבק אותי ממש חזק

לפני שהתפרקתי

לפני שהתפזרתי לחתיכות


אז הרמתי לעצמי לחיים

שיחזור לי קצת אדום ללחיים.

.

 

ושוב היה לי בלון אדום ליד הכינוי. בפעם השש-עשרה במספר.

נכתב על ידי מוּש השניצלית , 12/9/2021 11:35  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מוּש השניצלית ב-12/9/2021 17:38
 





53,926
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , סקס ויצרים , מסעות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למוּש השניצלית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מוּש השניצלית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2021 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)