בא לי קיץ.

אני בכלל בחורה של חורף, תנו לי קר ולא חם, תנו לי גשם ולא שרב, שלג, 30- מעלות ואני פורחת. אבל קצת נמאס... אני לא רגילה לכ"כ הרבה חורף, בדרך כלל הוא בא רק לקוויקי והולך, אז כבר בא לי קיץ. להסתובב עם שמלמלות, מכנסונים וגופיה, שהנמשים שוב יצאו ויעטרו את כולי [ג'ינג'ית חסרת תקנה] והשער ינצנץ לו בשמש.

בא לי לחזור ללימודים.

וזה הכי מצחיק שיש. כי מי רוצה ללמוד בכלל? רק ספרתי ימים לחופשת סמסטר כי רציתי קצת אוויר וחופש ויקיצות טבעיות. אבל החופשת סמסטר הזאת סתמית ובקושי שלמדתי... בא לי אקשן, בא לי להתאמן על מישהו בשיאצו, בא לי ללמוד דברים חדשים. בא לי שיקרה משהו בחיים שלי, אני מתגעגעת לחברות. והן כולן זקנות מאורסות ונשואות כאלה, לא לרמה שלהן להפגש בשישי. בא לי לכתוב עד שהיד תתעייף, ולהיות מלאה בקווים של עטים [נמחקים] ומספרים ועיגולים...

בא לי לעבור דירה.

אני פחדנית, אני שונאת שינויים, אני לא מסוגלת לעשות צעדים ראשוניים לכיוון שינוי, אני אפילו לא יודעת איך הגעתי לאן שאני היום עם כל הפחדים המטורפים האלה.. אבל בא לי דירה, משהו קטן כזה, עם שותפים. סלון חמוד, חדר שבקושי נכנסת בו מיטה זוגית ואיזה פוסטר גדול, אולי של פינק פלויד, או מרלין מונרו. שאף אחד לא ישאל אותי לאן ולמה, שלא יבקשו שאסדר את החדר, אסדר כשיבוא לי. יהיה לי שקט, נפשי בעיקר. 

בא לי רחוק מכאן.

אבל שיבוא איתי, כי לא בא לי לשכב עם אנשים זרים, בא לי אותו ואני לא יכולה לחיות כ"כ הרבה זמן בלי... שיהיה חוף שקט עם גלים מהפנטים ושקיעות מחרמנות. וחופש מוחלט, שיהיה רק שלנו.

בא לי כ"כ הרבה דברים עכשיו-

בא לי ללכת ולחזור, לאכול, ספר טוב, להתקלח, בא לי לראות סרט מהמם שיגרום לי לחשוב, בא לי למצוא תחפושת לפורים, בא לי להחליף עבודה, בא לי לקנות מזרן שיאצו, בא לי לצאת להרפתקה, בא לי לסוע לאילת... ועוד מליון דברים.

עולם שלם של גחמות

אבל הכי הרבה, בא לי שתשאר לישון.

שלג.