אבא שלי, שכבר מזמן עבר את משבר אמצע החיים שלו, עכשיו בשיאו של משבר סוף החיים שלו..

הוא בן 65 וכבר מדבר על המוות, על זה שלא יהיה בחתונה שלי ושלא יזכה לראות נכדים למרות שממש רצה

יש קצת אמת בדבריו, אבל הוא מביא את זה על עצמו- חולה לב, שעבר התקף לב ראשון בגיל 40 ושני לפני 5 שנים לערך

שמעשן ושותה וודקה על בסיס קבוע, הוא לא עושה פעילות גופנית ואוכל מאוד לא בריא

ולא אכפת לו. בכלל. ז"א, אני מניחה שאכפת לו כי הוא היה רוצה להיות שם עוד כמה שנים, כמו שהוא טוען, אבל לא אכפת לו מספיק

הוא לא ממש מבין איך הוא הורס את עצמו ואת הסיכויים שלו במו ידיו

אבל זה לא היה אמור להיות נושא הפוסט,

אז אבא שלי, במשבר סוף החיים שלו, הוציא מהמגירות את כל קלטות השמע והוידאו שצילם כל חייו, יותר כל חיינו.. במשך שבוע, מהרגע שחזר הביתה מהעבודה הוא ישב ערב ערב ושמע במערכת [הלא ממש חדשנית שלו] את כל הקלטות שהקליט. בהתחלה רק את אחותי, אחר כך אחי הצטרף ובקלטת אחת אפשר לשמוע אפילו אותי

"שלג בואי לאכול" אמא אומרת לי

"לא צ'ה" אני עונה

"למה לא?"

"ככה"

"ככה זה לא תשובה"

"לא צ'ה"

"לא רוצה זה לא תשובה"

"לא בא לי"

"לא בא לי זה לא תשובה"

ואז שומעים בכי של ילדה בת שנתיים שלא מבינה מה רוצים ממנה...

אחר כך הוא המשיך לסרטים

כנראה הדחקתי את זה טוב טוב, אבל לא זכרתי בכלל שניגנתי במשך שנה על אקורדיאון. חחח אני אפילו קצת מתפדחת לרשום את זה

אז כן, למדתי ביסודי חיי בסרט שחשב שתלמידיו צריכים להיות סופר כישרוניים, אז כל שנה לימדו אותנו כלי אחר

אני יודעת לנגן על-

פסנתר- 4 שנים

כינור- 3 שנים

אקורדיאון- שנה

כולי ציפלוחה, ילדה עם אש במקום שיער, אסוף גבוה לצמה סינית שאמא עשתה, ראש מחודד, מידי. ורק העיניים שלי לא השתנו

כשאנחנו נולדים, תמיד יש לנו עיניים גדולות, כי למרות שהגולגולת שלנו גדלה, האף, השפתיים, העיניים לא משתנות...

אז היו לי עיניים גדולות

ניגנו מארש צה"לי

אני עדיין זוכרת את התווים בעלפה

מי פה  סול

 סי לה סול פה

פה מי 

מי.....

היום בבוקר אמא מתקשרת אלי

"תפתחי ידיעות אחרונות עמוד 20!!!"

ראיתי את הכתבה הבאה

הפרצוף שלי היה כאילו- מהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

אני הייתי הראשונה בארץ, אבל בטח אף אחד כבר לא זוכר

דיי נפגעתי אפילו

עלי לא עשו כתבה מפוארת

מה, בגלל שהייתי בת 17 ולא בת 6?

אולי לא עשו כתבה כי 3 פעמים אושפזתי בשניידר והסתומים האלה לא גילו את זה, הייתה לנו בטן נפוכה עליהם [תרתי משמע]

אני דיי מקנאת בילדונת הזאת ושמחה בשבילה בו זמנית- הצילו לה את הילדות שלי לא ממש הייתה

שלג.