אבל היא בכלל רוסייה-פולנייה. זה לא אומר כלום...

כנראה שיש לה לימפומה, אז לקחתי אותה לשופינג, כאילו שזאת הדרך היחידה שבה נשים יודעות להתמודד עם מילים מסובכות עם משמעות

מחר ביופסיה ואחרי זה אלוהים גדול.

אני טובה בלהרגיע אנשים שהם לא אני, אז הסברתי לה בדיוק את התהליך, ושזה בכלל לא ניתוח, כולה הליך כירורגי, אז שלא תעוף מעל הפופיק....

מחר אני אלך לבית החולים מצויידת בטאקי ובחמצוצים.

יש משהו בחמצוצים שמתקשר לי לבתי חולים באופן אוטומטי, ואפילו ביום רביעי, כשהייתי במיון, אמרתי לו- "קוקי, תקנה לי חמצוצים.." והוא קנה בכל הטעמים, 2.

"וחוצמיזה", אמרתי לה "מזה את מפחדת? כולנו עומדים למות בקרוב מרעידת אדמה גדולה"
ואז בה ההסבר הארוך-מייגע-מלחיץ-ומשכנע-בטרוף-שלי שאחת ל 80-100 שנה יש רעידת אדמה קטלנית בארץ, זאת שלפני 87 שנים הרגה 300 בני אדם, ולפני 170 שנים בערך מחקה את טבריה.. וגם בחצי השנה האחרונה היו בארץ 6 רעידות אדמה קטנות, ובשישי אחת בינונית בעוצמה 5.3, וזה יוצא 4 רעידות אדמה בחודשיים האחרונים ותמיד יש רעידות אדמה קטנות לפני הגדולה

ואני יודעת, הייתי בצבא באלה שמחלצים את הגופות מההריסות [ואחת למליון שנה אדם חי].. אני יכולה להסתכל על בניין ולהגיד לכם כמה מצבכם נורא

זה לא מעניין אף אחד אבל אני אסביר בכל זאת שבארץ יש שני סוגי בנייה נפוצים-
הסוג הראשון הוא בנייה של בלוקים- פחות חזק ויש סיכוי גבוהה מאוד שהבית יקרוס ברעידת אדמה, אבל במידה וכבר קרס, הסיכוי שלך להלכד בין שני בלוקים ולהנצל- גבוה מאוד.

הסוג השני הוא בנייה של לבנים- הרבה יותר חזק מבלוקים, אבל היה ונפל הבניין, אז אבוד לך.

ואני? אני בכלל מעדיפה את הסוג השני, למות מהר וזהו. לא לחכות שמישהו יבוא לחלץ אותי, זה בדר"כ לא קורה. 

כן, אני חרדתית רעידות אדמה, אני עדיין בשוק שהקב"ן לא הוציא אותי מצה"ל על נפשי. במשך כל השרות הצבאי שלי הייתי מנתחת מבנים שהייתי נכנסת אליהם, משתדלת לעמוד בצד של הבטון ותמיד, תמיד! אברר איפה היציאה הקרובה... כי זה חשוב.

אני לא בטוחה שזה עזר לה, כל התאור הזה,

אבל לפחות מההליך הכירורגי היא שכחה

שלג.