לשכוח לשעה את כל הדעות והתורות שבעולם, שכח את כל מה שקראת ושמעת, שכח גם את מה שדיברתי בזה אני, התייחד עם עצמך ועם הטבע, הקשב למה שקורה בעומק נשמתך. אז לא אצטרך להרבות בדברים, אז אולי לא אצטרך לכתוב אליך... אז יהיה לנו לב אחד, אפילו בשעה שדעותינו תהיינה שונות; אז לא נצטרך ללכת בשביל אחד כדי להיות קרובים זה לזה: כל אחד במסלולו ילך, והמסלול לא יהיה קטן. כוכבי השמים לא קשורים זה לזה בחבלים ובכבלים ובכל זאת הקשר שבינהם יותר אמיץ מכל החבלים שבעולם. 'אני' הנני עצמיות מיוחדת, אבל לא מצומצמת בתוך עצמה – זהו סוד כוח הקיום, זהו סוד החיים..."

[א.ד. גורדון, 'האדם והעבודה']

שלג.