כוס אמא של השברי מאמץ האלה סבבה? נמאס לי!
כל פעם כשמפסיקה לכאוב לי רגל שמאל אני בטוחה שזהו, זה עבר, ניצלתי. ואז מגיע רגע כמו הרגע הזה ממש שבו אני "רק" קמה מהכסא, "רק" יורדת מדרגה ופלאק[!!] אני שומעת את הרגל שלי נשברת ונופלת על הרצפה ומתחילה לבכות.
איזה כאבים. אי אפשר לתאר.

ואמא חבשה לי את הרגל אבל זה מתנפח. הכאב משגע אותי. אני משתגעת.

קמתי היום בבוקר עדיין שיכורה, זה היה נורא מוזר, מן האנגאוור של שעה כזה עד שהתעוררתי לגמריי ואז זה שכח. היה אוכל ממש טעים. למעשה, קמתי מהכסא ושברתי ת'רגל רק כי רציתי ללכת לקחת אוכל [ז"א, עכשיו כשאני שוב בכסא והבטן שלי מזכירה לי שאני רעבה וזה אז הכל חוזר אלי..].

היה אתמול ממש אבסורד. מקווה שזה לא ישנה את דעתם של אנשים עלי. לקח לי הרבה זמן לבסס את עמדתי כדי שערב אחד של שכרות יהרוס לי הכל.

שורףףףףףףףףףףףףףףףףףףף אע! ךדלגמצככלעמ

נמ. אני חייבת להשיג את הספר של אומנות הפיתוי. אם יש לכם אותו- תביאו לי! זה עניין חשוב. אני אפילו לא אצחק עליכם ומבטיחה שלא לשאול שאלות.

גברים שלא מתאמצים זה מעצבן. תלמדו להתאמץ ולכבוש יא נחנחים.

גם גברים שנשארים אדישים למראה 3 בחורות שמתמזמזות ביחד מול הפרצוף שלהם ואחר כך מציאות להם להצטרף, או לפחות להתפשט, מעצבנים אותי..

באמת

שלג.