Long after midnight, on a night like this
I'd sit by my blacklight and dream of your kiss
pulsating music filled my room and my head
and I dreamed what it'd be like to have you in my bed

I'm your best nightmare

And then it happened, you were in my arms
your lips on my throat- your hands on my, on my...
two bodies together the intimate sin
the pain and the pleasure could do mortals in
how could you know what I'm thinking of
to me lust can be as beautiful as love
here tonight, your pure heart and soul
untainted passion should have no control

She asked me if I...
I told her the truth
I said "I'm sorry it takes me longer than you"
she smiled and blushed and continued to grind
and promised to make me go out of my mind

returning her promise she came to a halt
licking my lips I tasted her salt
then she sat up and gasped and clutched at her breast
I thought she was coming- I'd never have guessed that
as she grew pale, as white as a flower
she collapsed to the floor and was dead in an hour.

I'm your best nightmare

[London After Midnight]

קמתי היום עם חיוך ענקי

והרבה שרירים תפוסים.

שלג.

וואו.

לא נותרה בפי אף לא הברה אחת נוספת כדי לתאר...

ובשעות האלה, השקטות, הקטנות של הלילה.. בשעות האלה אני הכי אמיתית בעולם. מסירה מעלי כיסויי רצון וחשק, כיסויי זמן וכוח לחשוב, על כך צעד וצעד שלי. כוח לחשוב מה לומר מחר ועכשיו ואיך להתנהג. מסירה כיסויים של מחשבה, כאלה שלפעמים משאירים אותי בחיים, כאלה שלא נותנים לי לברוח. קשה לראות אדם אמיתי באמת.

וכשאני אט אט עוצמת עיניי, אין מחזה יותר מעורר השתאות, יותר אמיתי וכנה, טהור.

אולי יקרה ותתעורר בחיקי, ואני אחייך.

אם ייתמזל מזלך ותעביר איתי לילה שלם, אולי תזכה לראות אותי במצב הזה- שאך מעטים ראו. אולי תראה אותי באמת... אהיה אמיתית מרצון, או אולי מחוסר ברירה.

אם ייתמזל מזלך.

שלג.

ושוב עולה ההרגשה הזאת, כמו לשבת שעות במקום מסויים ולגלות שיש לך מקק על הגב. מן תחושת חילול, חלחלה, ועוד כל מיני מילים ברוכות בח' ול'. אתה ממשיך לקפוץ בבהלה ולנקות את החולצה למרות שהג'וק נבהל ממך יותר וברח לו מזמן. התחושה הזאת לא עוברת.

אני חושבת שלכל אדם יש את מכסת הטעויות שהוא עשה בחיים, שהדבר שהוא הכי רוצה בעולם זה להעלים אותן מעל פני האדמה, להתכחש לחלוטין לקיומן, לשכוח מהן ושהעולם ישכח מהן גם... דבר שהוא בלתי אפשרי כמעט תמיד, כי נודה בעובדות- הן תמיד קורות כשיש מישהו סביבך. ומסיבה לא ידועה, האנשים סביבך תמיד נהנים לנפנף בחוצות בטעויות לא להם. ולסלוח לעצמך על טעויות זה כל כך קל... אנחנו לא סולחים לעצמנו רק כשאנחנו מאמינים שאנשים סביבנו לא סלחו לנו. כשאנחנו מתחילים לפרש איך זה נראה בעיני אחרים ומה זה גורם לאנשים לחשוב עלינו עכשיו, זה השלב שבו אנחנו אבודים באמת. אז תתרכזו בטעויות שלכם, אל תתגאו בטעויות של אנשים אחרים. תנו לנו להתגבר עליהן בעצמנו ולסלוח לעצמנו בלי הצורך לרצות את כולם.

אני חיה משבוע לשבוע, אני לא חושבת שהסיטואציה הזאת הייתה יכולה להיות יותר נכונה לאדם מאשר לאדם שעושה שבוע-שבוע... עושה דברים בבית- חושבת עליהם בבסיס. זה המוטו שלי. ומזל שיש לי שבוע שלהם של התנתקות כמעט מוחלטת מהבית כדי לחשוב על הכל, כמו בריחה שכל אחד היה רוצה לחוות מידי פעם, הfreeze הזה.

אני צריכה להתגבר על דברים שעשיתי. לא להדחיק אותם, הדחקה זאת התמודדות עיוורת ומטומטמת לחלוטין, בעצם- זאת לא התמודדות בכלל. זה כל כך קטן מצד בנאדם להדחיק... עדיף לפתוח דברים, עד כמה שהם כואבים ולהשלים איתם, כי הם עבר. ואי אפשר להמשיך הלאה בלי להשלים עם העבר שלך, ואי אפשר לשנות עבר, למרות שתמיד נרצה..

עשיתי כל כך הרבה טעויות, עשיתי כל כך הרבה שטויות, פגעתי בכל כך הרבה אנשים. והשתנתי, אני אחרת לחלוטין, הוכחתי את זה לעצמי. וזה מה שחשוב, לי.

אני לא באמת חייבת דין וחשבון לאף אחד, רק רוצה שאנשים יכירו אותי מחדש, אני החדשה.

שלג.