| |
למען האמת, אני לא כל כך מתעניין בנושא הצילום. ברגע שהתמונה נמצאת בקופסה, לא ממש מעניין אותי מה קורה הלאה. ציידים, אחרי הכל, אינם טבחים. - הנרי קרטייה-ברסון |
כינוי:
מין: זכר  תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2003
עוד אחד לדרך (באידיש זה נשמע יותר טוב)
אז עכשיו אני אחרי מקלחת קצרה, טיול לילי קצר ומעורר מסקנות קשות ועוד כמה הגיגים קלים שעברו לי בראש כשהתקלחתי (זה ממש מפחיד, אני מתחיל לחשוב בפוסטים... בררררר...)
אחד הדברים שאני הכי אוהב זה להריח בושם ששמתי לפני הרבה שעות כשאני מרטיב את הפנים, זה פשוט תענוג. זה משתווה אולי רק לגרפסים של אחרי אבוקדו/טחינה ולהוצאת שרוכים של נזלת (אלה עם החלק הקשה לקראת הסוף) במקלחת.
הטיול הלילי שלי ברחובות תל אביב התחיל בכוונות טובות, חשבתי לעצמי שיהיה ממש נחמד להתנתק לרגע מהמחשב, לשאוף אוויר של ים ולנקות קצת את הראש. כשהגעתי לטיילת הבנתי שני דברים, אוויר של ים אני לא אשאף פה הערב, מקסימום עשן אגזוזים, ריח של צמר גפן-מתוק (וזה לא אחד הדברים האהובים עליי) וטסטוסטרון מתפרץ של אלפי (אני לא נסחף) ילדים בני 15 שהגירו ריר על כל דבר שהוא לא הם שעבר באיזור.
גם לנקות קצת את הראש, שזה מה שבדר"כ רכיבה פרועה על הטיילת עושה לי, לא בא בחשבון. היו שם יותר מדי אנשים (מי אמר ערסים?) שהתגודדו על כל סנטימטר רבוע אפשרי.
אז החלטתי לדווח לקוראיי אודות מצב הפקקים האנושיים בטיילת (מי אמר כפל משמעות ולא קיבל?). אבל נשברתי ממש מהר, איכשהו הייתה לי תחושה שתוותרו לי על ה-via de la rosa הזו.
אז הנה אני פה, עושה עוד פוסט של לילה ומייד אלך לישון בידיעה שעברתי בהצלחה יחסית את 24 השעות הראשונות של הבלוג שלי.
לילה טוב
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
