אי שם בשנות השמונים, כשהוא היה בשיא כוכבו, נודע לי שדודו טופז ואני חולקים את אותו תאריך יום הולדת. אנחנו ואלכסנדר מוקדון.

אפילו זכורה לי פעם אחת ששנינו חגגנו יום הולדת בטנדורי שולחן ליד שולחן.

בתור ילד, אתה תמיד מסתכל על סלבריקים שנולדו באותו יום איתך ומנסה לזהות קווי דמיון. אני זיהיתי בינינו כמה קווים כאלה: הצורך להיות נאהב, כל רגע וע"י כולם. היכולת להתחבר לאנשים בצורה מהירה וכיפית והנטייה למגלומניה שאם לא נותנים לה איזה כאפה פעם בכמה ימים, יכולה לעשות הרבה צרות.

 

אתמול, חודש לפני היומולדת שלו, הוא התאבד. 

האיש שהיה חייב שכולם יאהבו אותו, בכל מחיר, החליט ללכת על כל הקופה.

את הסטיקר הזה צילמתי לפני כחודשיים, כשכולם שנאו אותו. חוץ מאחד, שגם הוא כבר מת די מזמן אבל אנשים עוד מדברים עליו לא מעט (מעניין אם גם הוא חלק איתנו יומולדת?)