אני ממש מייחל לשובה של המצלמה שלי.

כבר יומיים שזוגתי ואני מתקשרים למרכז הארצי של HP לשמוע מה נהיה עם הבייבי. יוק.

זה לא שהמצלמה לא מוכנה. פשוט אין להם מושג.

ישאלו חכמים מדוע אין להם מושג... (שאלתם? יופי)

אין למרכז הארצי של HP שמץ של מושג מה קורה עם הבייבי שלי, מכיוון שנפלה להם מערכת המחשב.

כן כן. לכל מי שזה נשמע מוזר, אתם צודקים. חברת מחשבים גדולה שמתפארת בתפלצות המחשב הנפלאות והיוקרתיות שלה, נמצאת כבר יומיים עם פגר במקום שרת.

ובדיוק כשאני מכניס את המצלמה לתיקון.

אוף.

אז איזה תמונות לא צילמתי היום והן ישארו אצלי בראש? (עד שהסקלרוטיות תגבר עליהן, כמובן)

בגן העיר בראש"לצ, על אחד משלטי ההסבר לבאי הגן, היה תלוי מפתח של רכב, שככל הנראה מישהו איבד על הדשא ומישהו אחר מצא ותלה אותו שם.

מגוון שלטי פרסומת של חנויות קטנות שהצחיקו אותי לחלוטין ויצטרכו לחכות לביקור הבא בראשון (עם המצלמה).

משפחה של חתולים אפורים מדושנים ומתוקים שבאו להגיד לי שלום ליד פחי מחזור הנייר.

בטח היו עוד כמה ששכחתי.

מה לעשות, אלה החיים.

לילה טוב