שבתי הבייתה מטיול קצר עם המצלמה החדשה (ע"ע הזמנית).

עכשיו הגיע הזמן לבדוק מה יצא.

טוב, אז היום הגעתי הביתה עם מצלמה חדשה.

אמנם מדובר במצלמה זמנית בלבד, לאחר שאחותי הקטנה הבחינה במצוקה שלי והציעה לי להלוות את המצלמה שלה.

אבל עדיין מדובר בדיגיטלית (ואפילו יותר משוכללת משלי) כך שאני כולי תקווה שבקרוב מאוד כבר יהיו לי הזדמנויות לבדוק אותה.

היום לעומת זאת היינו במסיבת הברית של בנו הצעיר של אחיה של זוגתי. כמובן שמייד עם תחילת האירוע התגלגלה לידיי המצלמה של בעל האירוע (כולל הנחיות ורמזים מקדמים). וככה הייתה לי הזדמנות להשתולל קצת עם מצלמת פילם חביבה.

אחרי שלושה וחצי סרטי צילום פתאום נגמר האירוע.

היה כיף :)

אני ממש מייחל לשובה של המצלמה שלי.

כבר יומיים שזוגתי ואני מתקשרים למרכז הארצי של HP לשמוע מה נהיה עם הבייבי. יוק.

זה לא שהמצלמה לא מוכנה. פשוט אין להם מושג.

ישאלו חכמים מדוע אין להם מושג... (שאלתם? יופי)

אין למרכז הארצי של HP שמץ של מושג מה קורה עם הבייבי שלי, מכיוון שנפלה להם מערכת המחשב.

כן כן. לכל מי שזה נשמע מוזר, אתם צודקים. חברת מחשבים גדולה שמתפארת בתפלצות המחשב הנפלאות והיוקרתיות שלה, נמצאת כבר יומיים עם פגר במקום שרת.

ובדיוק כשאני מכניס את המצלמה לתיקון.

אוף.

אז איזה תמונות לא צילמתי היום והן ישארו אצלי בראש? (עד שהסקלרוטיות תגבר עליהן, כמובן)

בגן העיר בראש"לצ, על אחד משלטי ההסבר לבאי הגן, היה תלוי מפתח של רכב, שככל הנראה מישהו איבד על הדשא ומישהו אחר מצא ותלה אותו שם.

מגוון שלטי פרסומת של חנויות קטנות שהצחיקו אותי לחלוטין ויצטרכו לחכות לביקור הבא בראשון (עם המצלמה).

משפחה של חתולים אפורים מדושנים ומתוקים שבאו להגיד לי שלום ליד פחי מחזור הנייר.

בטח היו עוד כמה ששכחתי.

מה לעשות, אלה החיים.

לילה טוב

אם יש דבר ממש מרגיז, זה אנשים עם זין קטן ואוטו גדול שמתעקשים משום מה להראות את אהבתם לטבע על ידי ירידה עם הג'יפ\טנדר\טרקטורון ל"שטח", ושמה לרמוס ולחרוץ דין מוות לכל היצורים והמערכת האקולוגית באיזור.

מי ייתן ויגדל להם שק אשכים על המצח.