והפעם במסגרת פינתנו "התמונות שלא צילמתי".

אתמול אחרי הים, ישבתי עם חבר בבית קפה בשינקין, כשפתאום הוא נקרע מצחוק ומראה לי רכב מתקרב, שכל יושביו (נהג, נוסע מקדימה ושניים מאחור) מוציאים יד מהחלון ומחזיקים טוב טוב, שלא ייפול חלילה, מזרן זוגי ששכב על גב הרכב.

כל יושבי הקפה שהבחינו בגגון האינטראקטיבי נקרעו גם הם מצחוק.

מוקדש להאנטר ס. תומפסון, שאילו היה גר בשכונה שלי היה וודאי יורה כל לילה בעטלפי הפירות החמודים.

או כמו שאומרים חבריי הטובים א' וע' - "אתה לא יכול בלי לצלם זבל?"

מסתבר שבזה אני לחלוטין הבן של אבא שלי: כשהיינו קטנים כמעט כל טיול משפחתי הגיע בשלב זה או אחר לקרבת מזבלה או מכון טיהור שפכים כלשהו.

אתמול הייתי בפרמיירה של הצגת היחיד של ענת עצמון "היא לא הייתה כאן" בתיאטרון תמונע

מדובר באחת ההצגות הטובות והמרגשות בהן ביקרתי. לכו לראות.

אני לא נוהג לעשות כאלה דברים

אבל אל תקנו תוצרת של "פרי גליל"

להלן ההסבר:

http://news.walla.co.il/?w=/1/791048