נוטה להאמין שאכן יהיה בסדר, אך האמנם?

פוסט זה לקוח מהבלוג השני שלי. הוא עמד שם מ-5 בבוקר עד עכשיו, עכשיו פשוט החלטתי שאני לא רוצה שאנשים יקראו אותו. העברתי לפה.

י ה י ה   ט ו ב.

"אין לך סיבה לפחד לעולם,

אין מפלצות, אין שדים, זה רק סתם..

רק הדקירות של חרבות זכרון

שוב מכות את הלב, לא רוצות לעזוב,

ובכל העולם לא מוצאים בן אדם

שייקח ת'כאב ויתן לך לישון..."

דיי להיות פחדנית איגואיסטית עם רחמים עצמיים.

כל הזמן שואפת להחזיק את עצמך לבד, לא להיות תלויה באף אחד,

ועכשיו את לבד. ויש לך הזדמנות להוכיח לעצמך שאת חזקה ואת באמת לא צריכה אף אחד.

אבל איזה...

דווקא עכשיו את הכי פוחדת בעולם והכי צריכה שיהיה איתך מישהו. מישהי.

על מי את עובדת. לבד את בחיים לא תחזיקי את עצמך.

5 בבוקר, את מתה מעייפות, אבל את לא תלכי לישון. כי את פוחדת.

5 בבוקר, את מתה מפחד שמישהו יתעורר וימצא אותך פה, אבל את לא תלכי לעשות את עצמך ישנה, כי את עייפה.

5 בבוקר, את מתה מפחד איפה שלא תהיי, כל הבית חשוך והרעש היחיד שנשמע הוא הרעש של המאווררים ושל הציפורים שמתחילות את היום.

5 בבוקר ואת מתה מעייפות ובעיקר מפחד. והציפורים מצייצות להן בתמימות.

אני לא יכולה יותר.

דיי להיות פחדנית איגואיסטית עם רחמים עצמיים.

דיי להיות פחדנית איגואיסטית עם רחמים עצמיים.

דיי להיות פחדנית איגואיסטית עם רחמים עצמיים.

דיי להיות פחדנית איגואיסטית עם רחמים עצמיים.

י ה י ה   ט ו ב.