עוד מעט עוברת לה שנה מאז שר' ואני נתקנו קשר.
בינתיים הוא הספיק לחסום אותי בפייסבוק ובאמת להמשיך להיות רוח רפאים בחיים שלי.
לפני שבוע היה לנו יום נישואין (לג' ולי) וקשה לי כל כך לראות את התמונות של החתונה כי יש גם תמונות שלו וזה כן מכאיב כרגע.
כבר זרקתי את כל הדברים שהוא הביא לי, לא הייתי מסוגלת להשאר עם משהו ממנו אחרי איך שהקשר הזה נגמר.
הזוי לי שאיזה חודשיים לפני הוא טען שאני במעגל הכי קרוב אליו.
אם זה ככה אז למה היה כל כך קל לוותר עלי?
ועכשיו כמובן שמגיע הקושי של: "איך נמצאים באותו אירוע"
אני שונאת את הדברים האלה אז אני מעדיפה להמנע מדרמות, להגיע ופשוט להתנהג בנימוס ולהיות ליד אנשים שטוב לי איתם באיזור אחר של המפגש.
אני לא סובלת את סיטואציית: "או אתה/או את" זה משהו שנראה לי ילדותי, אין שום סיבה לגרום לחברים במעכל משותף לעשות בחירה כזאת.
אבל אין לי מושג מה הוא חושב ויש לנו מעגל חברים משותף דיי גדול.
.
אני משתחררת בקרוב מהטיפול יום ואני אמשיך תהליך שיקומי ארוך מאוד.
אני עדיין נזהרת מאוד עם הגראס (יש לי אישור רפואי) כי אני מפחדת להתמכר או לעשות טעויות (ואין לי מעקב כי סיבות מטומטמות של מערכת הבריאות)
עדיין לא ישנה כמעט בכלל בלילות
אחי השלים לי כל מיני חתיכות פאזל לגבי העבר המשפחתי שלנו ואני בעיקר כל כך עייפה.
ובעיקר נמאס לי להתגעגע שוב לר' ולהיות עצובה על זה שהוא כבר לא בחיים שלי