אני מרגישה צורך לעדכן לפחות פעם בחודש. לא יודעת למה, אני כבר מזמן לא מתעניינת בעדכון הבלוג הזה.. אבל כל פעם שאני נכנסת לפה אני נכנסת להתקף נוסטלגיה שכזה שעושה לי רק טוב...אז אני צריכה להמשיך את זה לפחות בקטנה, שיהיה לי מה לקרוא בעתיד הרחוק יותר, ושיהיה לי במה להיזכר..

עשיתי היום סיבוב יסודי בבלוג... כמה השתניתי... נורא הגיוני יחסית לזה שהפעם הראשונה שכתבתי פה היתה כשהייתי בת 15..או 14 אפילו, לא זוכרת...אבל בכל זאת, כשאני קוראת מה שכתבתי פעם וכשאני נזכרת בדרך המחשבה וההתנהגות שלי פעם...זה לא נקלט לי כמה שהתבגרתי והשתניתי.. זה מוזר. הייתי בכיתה ט' כשהתחלתי לכתוב פה...ילדה קטנה וחסרת ביטחון, מאוהבת במוזיקה ובכל מה שקשור לה (מה שלא השתנה בכלל, רק התעצם)...והיום סיימתי בית ספר ואני לקראת גיוס. וואו. תכלס, כל ההתבגרות שלי מתועדת פה...! טוב נו לא כולה, כי לא הכל אפשר לכתוב פה...אבל רובה... במקומי, כל אחד היה מוחק את השטויות שהייתי כותבת פעם, אבל זה מצחיק אותי ורק מראה לי כמה שהתבגרתי, וכמה שחלק מהבחירות שלי היו מטומטמות, וחלקן רק הביאו לטוב, והכל מתועד פה...בעמוד האינטרנט המסכן הזה שנקרא בלוג.

לפנות בוקר עכשיו, ואבא שלי מתעורר עוד 5 דקות, אם הוא מוצא אותי פה, חבל..

אז לילה טוב.

:)