לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


Always remember you're unique, just like everyone else


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2007

עצרתם פעם בשביל להסתכל אחורה ולראות מה השתנה?


אף פעם השינוי לה היה כל כך דרסטי כמו עכשיו, לפחות בשבילי.
סיימתי בצפר, התקופה הכי טובה והכי גרועה שהייתה לי בחיים, מכל כך הרבה בחינות. אבל בכל מקרה, אם אני רוצה ואם לא, זה נגמר. מה עוד קרה? רוב האנשים שהיו החלק הכי גדול בחיים שלי, הלכו לצבא\שנת שירות\ סתם כבר לא בקשר...
האמת, כשחושבים על זה, זה עצוב. זה ממש עצוב. במיוחד שכל שנות התיכון שלי לא הפסקתי להגיד לעצמי "לנו זה לא יקרה", אבל זה כן קרה. כולם מפוצלים, או אולי רק אני מפוצלת מכולם... אני לא יודעת. אבל ככה זה, לפחות מבחינתי. חלק גדול מזה זה באשמתי, כי לי יש פתיל קצר וכל מה שאני לא מאוד אוהבת, אני חותכת מהחיים שלי בשנייה. הרבה אומרים לי שאני לא בסדר. דוגרי, אני יודעת את זה. אבל החיים של כל אחד מאיתנו גורמים לנו להיות מי שאנחנו. החיים שלי גרמו לי להיות מי שאני. אני לא יכולה לחתוך מהחיים שלי את הדבר שאני הכי רוצה, או יותר נכון, הדברים. לפחות לא כרגע, אז כל דבר אחר שאני לא שלמה איתו ב100 אחוז, אני חותכת. סביר להניח שאני אסבול ומאוד יום אחד בגלל זה, אבל ככה אני.
 
למה בכלל אני כותבת את הפוסט הזה? אלוהים יודע... אולי בגלל שסתם משעמם לי מכל כך הרבה חופש, אולי בגלל שהאינטרנט עובד איטי ולא מעלה לי מהר את הסרטונים שאני רוצה לראות בYOUTUBE, ואולי בגלל שאני מרגישה שאני צריכה לכתוב את הפוסט הזה.
 
בקרוב מאוד, החיים שלי ישתנו הרבה יותר ממה שהם כבר השתנו. אני סוף סוף אתגייס וזהו, נגמרה הילדות, כל הדברים שהצלחתי איכשהו לעשות ולהתחמק מהשלכות שלהם יסתיימו. והאמת? אני חושבת שזה דבר טוב.
 
כבר כמעט שנה שאני כבר ממש רוצה להתגייס. כל יום שעובר בבית, ולבד הוא עובר מ-א-ו-ד לאט, גורם לי לחשוב יותר ויותר, מחשבות עמוקות כאלה. גורם לי להרהר בכל מה שקרה עד היום בחיים שלי, ולחשוב אם מה שעשיתי באותו רגע היה נכון או לא.
תמיד חשבתי שאני לא עושה טעויות, כי אני חושבת על דברים הרבה מאוד לפני שאני עושה אותם. אבל יש טעויות שנהפכות לכאלה רק אחרי הרבה זמן. מעשים שבאותו רגע התאימו, כבר לא מתאימים אחרי שהזמן עובר. וכפי שהמשפט הידוע אומר - על טעויות משלמים. זה נכון. זה כל כך נכון. ומה שיותר גרוע - על טעויות של אחרים גם משלמים. ביוקר.
 
יש משפט שאני מזדהה איתו באופן רציני לאחרונה, משפט שלקחתי מסרט על זונות ספרדיות (חחח, כן, ראיתי כזה. אחלה סרט, קוראים לו PRINCESAS, ממליצה בחום! ולא לדאוג - או שכן? - אין בו כמעט עירום, והעירום הוא בכלל לא משמעותי).
המשפט אומר:
Existimos porque alguien piensa en nosotros y no al reves.
"אנחנו קיימים בגלל שמישהו חושב עלינו ולא להיפך".
אנחנו קיימים בגלל שמישהו חושב עלינו. ההיפך הוא: בגלל שאנחנו קיימים - מישהו חושב עלינו.
כלומר, אם אנחנו אהובים בחברה, חושבים עלינו, ואנחנו קיימים בשביל אותם אנשים, אנחנו מהווים חלק גדול מהחיים שלהם. אבל אנחנו מתנהגים חרא לאנשים, הם מעדיפים לשכוח ממנו, ולא לחשוב עלינו בכלל. ככה אנחנו לא קיימים, בשביל אף אחד.
תקדישו למשפט כמה דקות מחשבה ותבינו עד כמה הוא נכון.
 
ואחרי שתבינו את המשפט, תחשבו על הילדות שלכם, על איך שהכל היה פשוט פעם. לא מצאתם את עצמכם שקועים במחשבות איך לפתור בעיה כל כך קשה. עכשיו הכל שונה. עכשיו מגיעים החיים האמיתיים.
 
אבל תזכרו תמיד - הכל קורה לטובה. הכל.
אל תשכחו לחייך =]
באהבה,
סתיו.
 
נכתב על ידי , 30/12/2007 23:48  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

בת: 35

MSN: 




4,397
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסת*ו אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סת*ו ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)