בגלל שאני מתגייסת שבוע הבא, השבוע זה השבוע האחרון שלי בכל העבודות שלי.

 

אתמול נפרדתי ממעין (ילדה ששמרתי עליה כמה פעמים והיא חברה של התאמות).

היום נפרדתי מענבר ושגיא, שני ילדים שלימדתי (את ענבר במשך 4 שנים, את שגיא רק השנה).

מחר אני נפרדת מגל ואופיר (התאומות). היום אופיר אמרה לי "מחר זה היום הכי עצוב שיהיה לי בחיים" (איזה מותק!!) וזה אחרי שלפני שבאתי לקחת אותן, התקשרתי לאמא שלהן בשביל להגיד לה שמיתר רוצה להחליף אות יוהיא אמרה "רק בתנאי שהיא נחמדה כמוך! הבנות שלי מתות עליך שאת לא מבינה אפילו!". היה לי ממש לא נעים. אני באמת אתגעגע אליהן! וגם אל כל מי שנפרדתי ממנו לפני זה.

ומחר גם אני נפרדת מהחמישייה, למרות שהם יהיו ישנים, אמורים לפחות...

זה כזה מוזר! תמיד אני מתבכיינת שאין לי כוח ללכת לעבוד, אבל לעזוב זה קשה, כי אפילו שכולם אמרו לי לשמור על קשר, זה לא באמת יקרה... וחבל לי.

 

עם ג'ודי (האמא בחמישייה) יצרתי קשר ממש טוב! אנחנו מתכתבות סתם בSMSים בלי שום קשר לכלום... או שהיא מתקשרת אליי הרבה פעמים להציע לי הסעות כי יורד גשם..

 

ועם כל הילדים, שלפעמים היו קרציות, אבל רוב הזמן ממש היה לי כיף איתם (עם כ-ו-ל-ם)!

 

חבל לי... אבל אין מה לעשות, הא? חייבים להמשיך הלאה..

 

טוב, שיהיה לכם שבוע טוב!

סתיו.