כנראה שצריך למצוא גם אושר ניצחי.
כי כל עוד הרגע של האושר עובר, זה לא באמת אושר.
לא משנה כמה תלך בסיבובים, תעלה ותרד, אם פעם אחת תרד ולא תצליח לעלות, זה אומר שהתרסקת.
ומשם אין דרך חזרה.
לא רוצה להתרסק.
למה הכל צריך להיות כ"כ קשה?
למה כולם חייבים להיות כאלה עוינים?
למה אף אחד לא יכול להגיד איזה מילה טובה?
זה פשוט לא משתלם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
