מי ששם לב, אני לא פה בתדירות הרגילה שלי. אז הסיבה היא מאוד פשוטה.

מכירים את התקופות האלה בחיים שפתאום הכל בא אלייך בבום ענקי ואתה מנסה לשרוד ולהספיק לעשות הכל? אז מה שעבר עליי היה קצת יותר :)

נתחיל מהיום ונלך אחרונה. הבובה התגייסה היום. ברגעים אלה ממש היא נמצאת בצריפין באחת משיחות ההדרכה המעייפות שיש ביום הראשון. היה מאוד מרגש, לא חשבתי שאני אתרגש ככה. בגיוס שלי לא בכיתי, אצלה ברחה לי דמעה. אף פעם לא היינו ממש קרובות. היו לנו הרבה מאוד מריבות, אבל בתקופה האחרונה התחברנו יותר, אולי זאת ההתבגרות שלה אולי הפשרה שלי. הבית שקט יותר. אין את הרעש שלה. נקווה שהוא יחזור ביום שישי, למרות שאמרו להם שלא (אבל זאת טקטיקה ידועה של מפקדי קורסים).

אתמול אירגנתי לה מסיבת הפתעה שהייתה יותר ממוצלחת. מרוב הבהלה שלה למראה כמות האנשים בבית, היא סגרה את הדלת וברחה החוצה...אח"כ זה עשה לה רק טוב. אז זאת הסיבה הראשונה. כל ההכנות לגיוס שלה, ההכנות למסיבה, לקחו ממני את זמן האיכות שלי עם המחשב.

הסיבה השנייה היא שיפוצים שיהיו חדר שלי ביום ראשון, קונאן בזמנו הביא לי את החשק לשיפוץ ועכשיו אני מיישמת. יום ראשון צבע, ואח"כ ננסה לשחד את אבא שיכין לי ריהוט חדש. אז האריזה וההכנות והבחירה של הצבע, לקחה ממני את הזמן איכות שלי.

הסיבה השלישית גם קשורה לאריזה. אני חוזרת השבוע למעונות לקראת תחילת שנת הלימודים בבתי הספר, לכבות התנסות של שבועיים. יש לי יותר מידי דברים לקחת אבל לפחות הפעם אני יודעת שיהיה לי מקום לכולם.

הסיבה הרביעית והאחרונה היא הלימודים. עבודה שהגשתי, עבודה שצריכה להגיש, ולימודים של כל נביאים ראשונים בתנ"ך לקראת מבחן בקיאות.

לסיום חשבתי להביא את הברכה שכתבתי לבובה לכבוד הגיוס:

כשחושבים על צבא, מדים וירוק

קשה לדמיין אותך שם עם כל הוורוד

אבל למרות הקושי, כנראה שבצבא חושבים אחרת

ומחר לצה"ל את מתגייסת.

אז לכבוד הצעד הבא שלך בחיים

רצינו לאחל לך חיים קלים,

כי בצבא לא תמיד קל

אבל עם חיוך הכול משתנה לטובה.

שיהיה לך בהצלחה בקורסים השונים

כדי שבעוד 9 חודשים

נעמוד כולנו גאים.

תזכרי תמיד לקחת הכול בקלות

למרות שלפעמים קשה לך ככה לנהוג.

שלא תשכחי שהכול בסוף עובר

ושלא תעיזי אף פעם להתייאש.

שאלוהים עלייך יגן

ויביא רק הצלחה והאהבה בדרכך.